קינות 2016

קינות 2016

לומר בסוף סדר הקינות בתשעה באב

וכן כל יום לאחר תפילת שחרית

 

כתב: אברהם ויסבלום

אֱלִי צִיוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,

וְכִבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה, סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲתָרֶיהָ,

וְעַל הַשָּׂטָן אֲשֶׁר נִתְלַבֵּשׁ בְּמַסְוֵה מַכְשִׁירֶיהָ.

עֲלֵי המשך לקרוא

רוצח סדרתי אצלכם בבית ● מאמר חובה

רוצח סדרתי אצלכם בבית ● מאמר חובה
כל אדם בכל גיל, לא משנה כמה הוא מוצלח ומצליח, אם הוא נמצא ביום קשה ובמצב רוח ירוד, אם הוא יושב לבד בבית משועמם – הוא בסיכון גבוה ● התקיים בשכונת קראון הייטס ערב חשוב לאנ"ש בדבר סכנות האינטרנט. אחד הדוברים היה הרב שלמה שטרנברג שהביא נתונים כואבים לצד הבשורה: יש דרך להיגמל מההתמכרות המסוכנת  המשך לקרוא

דבר תורה לפרשת פנחס

דבר תורה לפרשת השבוע "פנחס"

בפרשת השבוע הקב"ה מצווה אותנו במצווה חשובה:

צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם:

עכשיו שימו לב:

"הַמִּדְיָנִים", בגימטריא: "אייפון" (עה"כ).

צרור את האייפון!!!

צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים (=אייפון) וְהִכִּיתֶם אוֹתָם: כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר וגו'.

והאור החיים הקדוש מפרש, שהיות שנגרם ע"י חטאים נוראים, המצוה עלינו לשנוא בשנאה גדולה את הנ"ל, ולשבור ולהרוס כל מה ששייך להנ"ל.

כשהסמארטפון חשוב יותר מהילד • טור כואב

כשהסמארטפון חשוב יותר מהילד • טור כואב

יוסי רייניץ, איחוד הצלה, ביתר עלית.

איפה טעינו?

נער הייתי וגם זקנתי. אני מתנדב כ-16 שנים ולא זכור לי בעבר מקרים של ילד שההורים או בני המשפחה שכחו אותו ברכב. היו מקרים בודדים של נהגי הסעות וגם זה היה נדיר.

אז מה קורה לאנשים? איך פתאום בא עלינו גל האסונות הללו?

ממציאים כל מיני פטנטים לאבא שלא ישכח את ״הילד שלו״, מציעים להשאיר את הסמארטפון ליד הילד – כי הרי ברור שאת המכשיר לא נשכח באוטו… כי הטלפון והווטסאפ וכו' מחוברים לנו בדם יותר מהילד.

אולי זו בעצם הבעיה? גם בבית עם הסלולרי ביד כל הזמן, וכנראה שזה על חשבון האשה והילדים.

פעם המייל היה נשאר במסגרת העבודה או מקסימום במחשב הביתי, היום מחוברים 24 שעות לכל מערכות המידע, ואם חבר או לקוח שולח מייל או הודעה הוא מצפה שנענה לו מיידית כי כל הזמן מחוברים.

אולי נקבל על עצמנו התנזרות מהסמארטפונים כדי שנמצא עם המשפחה. וכמובן כך בנסיעה. ולתת לעצמנו זמן איכות כמו פעם?

שבת שלום

יוסי

המכתב שלא יישלח לעולם | "אמא, לו היית יודעת לאיזה תהום נפלנו בגלל האינטרנט בבית"

המכתב שלא יישלח לעולם
"אמא, לו היית יודעת לאיזה תהום נפלנו בגלל האינטרנט בבית"
המכתב הזה לא מיועד רק לאמא של דינה (שם בדוי). הוא מיועד גם לכל ההורים, המחנכים, והאנשים שחושבים שהם מספיק חכמים להתמודד לבד עם הסכנות שבגלישה שאינה מבוקרת ומסוננת באינטרנט. לא מאמינים? תקראו.  המשך לקרוא

הפתרון…

הפתרון…

במהלך מלחמת העולם השניה, עת בה נטבחו במיתות משונות מיליוני אחינו הי"ד, הגיע פליט שריד חרב לארץ ישראל, כשסיפר את גודל החורבן והזוועה – לא היה איש שהאמין לו. אנשים צחקו לו…בזו, רחמו… – משיגענר, מדמיין, הוזה בהקיץ, ועוד 'מחמאות' היו מנת חלקו! רק לאחר שהסתיימו שנות הזעם – ידעו כולם שהכל היה אמת!! כיום מספיק לומר מילה אחת – 'השואה', בכדי להכיל ולזכור ביגון את כל ששת המיליונים העקודים הי"ד.

והיום? מתרחש חורבן שקט, ללא מחנות השמדה, ללא קלגסים מאיימים עם כלבים חושפי שיניים. אדרבה, ההשמדה של היום מאירת עיניים מחייכת וצוחקת, רק בא ותלחץ ותקבל ים של ריגושים ו'כיף' דימיוני, ללא גבול ומידה. כך מידי יום נמחקות רבבות נשמות מישראל, ללא דרך חזרה – לשאול תחתית! דומה שאין כיום מי שלא מכיר היום בנזקי המחשב, בשבר שהפיל על בתים כה רבים, בדרדור שהוריד מטה מטה רבים מבחורי ובחורות ישראל.

אך למרות מה שיודעים ושומעים, עדיין אין איש מאמין ומשכיל להרחיק מהסכנה. "לי זה לא יקרה"! כך אומרים כולם בבטחה. והמחשב ממשיך להכות ללא רחם, ומושך אחריו לתהום מטובי הציבור – ממובחרים שבעם.

מי זוכר שלפני המשך לקרוא

נציב המלח | כמה שורות על ידידי בעל הסמארטפון – - -

נציב המלח | כמה שורות על ידידי בעל הסמארטפון – - -
ראיתי אותך, שכני היקר.

עברתי לידך במקרה ברחוב, חיכיתי שתשים לב אליי, שתגיד לי "בוקר טוב". שנדרוש זה לזה בשלום.

שמחתי לראות אותך. מזמן לא נפגשנו!
האטתי את קצב צעדי כשהבחנתי בך מקצה הרחוב. התקדמתי לעברך בנחת. שמתי לב שאתה שקוע במשהו, חשבתי: "אוהו, אתה תשמח לראות אותי". יש לנו חברות ארוכת שנים! למדנו שנים רבות באותה הישיבה… ואחר כך בישיבה גדולה…

הייתי עסוק, קצת מיהרתי, אבל בכל אופן חשבתי להקדיש לך כמה דקות. עברה תקופה ארוכה מאז ששוחחנו בפעם האחרונה.

התקרבתי אליך.
ואז ראיתי המשך לקרוא

ונתנה תוקף קדושת היום… לי מותר!

היה זה לאחר ונתנה תוקף של יום הכיפורים השתא, רק לפני רגע הדהדו בחלל זעקות הקהל הקדוש ודמעותיהם בקעו רקיעים, "מי באש. מי בסקילה. מי בקיצו וצי לא בקיצו!".

והנה קול רשרוש שקית נשמע, וריח מהביל של סנדוויץ מדיף חצה את חלל ההיכל. היה זה ר' שימען, שהתיישב ניחוח על כסאו, וכשהוא נזהר שלא ללכלך את הקיטל הצחור נגס בסנדוויץ, מפעם לפעם הניח את הסנדוויץ ולגם מגביע הלבן שהיה לצידו…

בתחילה היו אלו רמזים, אולם משלא הבין ר' שימען רמזים פנה אליו הגבאי ודרש במפגיע הסבר למעשה הנבזה – לשבת ולאכול בעיצומו של היום הקדוש בבית הכנסת בקהל עם ועדה! המשך לקרוא

בעצרת הכל לכם!!! בשבילכם!! למענכם!!

בעצרת הכל לכם!!! בשבילכם!! למענכם!!

יש שני נתונים שכולנו יודעים אותם מגיל אפס הנתון הראשון הוא שהיתה מלחמת עולם הראשונה!!!! ו… ואח"כ היתה מלחמת עולם השניה!!!! עד כאן הנתון הראשון… ומצד שני: כולנו יודעים להגיד שמלחמת העולם הראשונה היתה משחק ילדים ביחס למלחמת העולם השניה… נכון?? את שני המושגים האלו כולנו יודעים… גם מי שלא יודע היסטוריה… גם הוא יודע להגיד שהיו שתי מלחמות עולם… ולמרות זאת המלחמה השניה שמה בכיס הקטן את המלחמה הראשונה. עד כאן ברור?

עכשיו: לי יש שאלה אחת מאוד פשוטה: אם אכן באמת מלחמת העולם השניה שמה בכיס הקטן את מלחמת העולם הראשונה… אז למה עדיין כולם מתעקשים להשוות את שתי המלחמות אחת לשניה?? למה כולם מתעקשים עדיין להקביל ביניהם ולקרא לשתיהן מלחמת עולם???  הרי… הרי כפי שסיכמנו אין כל קשר ודימיון ביניהם??? אה…??? המשך לקרוא

אתחלתא: פגעי הטכנולוגיה מזווית שונה

אתחלתא: פגעי הטכנולוגיה מזווית שונה
אתר חדש ברשת מציג את נושא הטכנולוגיה מזווית שונה בצורה מעניינת וחדשנית.
אם תכנסו לאתר החדש של ארגון אתחלתא אתם תהיו מופתעים, אתר נקי בעיצוב מוקפד אשר מגיש את כל המידע על פגעי הטכנולוגיה בצורה מרתקת שתתאים גם לחסרי הסבלנות שבינינו…
"אתחלתא הוקם על ידי קבוצת מתנדבים במטרה להעלות את רמת המודעות בנושא ההתמכרות לסמארטפון ולתכני האינטרנט.  אנחנו כאן בשביל לעזור לכם לדעת יותר.
אתם בטוח תאהבו אותנו…"
במילים האלו פותח ה"אודות" של אתר אתחלתא. ואכן אנחנו כבר אוהבים…
הדבר הראשון והבולט ביותר כשנכנסים לאתר זהו 'מרכז המידע' שזהו בעצם אוסף מאמרים על פגעי הטכנולוגיה במגוון נושאים: רפואה ומחקר אודות הסכנות שבאינטרנט לא מסונן ובסמארטפונים, סיפורים ועדויות על אנשים שפגו או נפגעו מהטכנולוגיה, מידע מעניין בנושא, מדריכי ניתוק וסינון אינטרנט, פינת הלכה עם פסקי הרבנים מכל העדות בנוגע לשימוש באינטרנט לא נקי, דעות מגוונות, וכמובן קריקטורות משעשעות.
כמו כן תמצאו באתר פתרונות סינון לאינטרנט, אינטרנט כשר, סמארטפון כשר, השוואת שירותי סינון אינטרנט (ספקיות, תוכנות, מודמים סלולאריים ומה לא). ייעוץ, גמילה ורשימת מרצים בנושא פגעי הטכנולוגיה. נראה שהשקיעו באתר הזה המון זמן לליקוט הנתונים העדכניים בהחלט.
כתובת האתר:
כתובת מרכז המידע:

מצא את זיווגו בזכות שבירת האייפון

מצא את זיווגו בזכות שבירת האייפון

דוד נחום זכה לחזור בתשובה בגיל 18. למד בישיבת "אור החיים" בירושלים. כיום הוא בן 27, עובד ולומד. והוא מספר את סיפור המופת שלו: "כל התשע שנים האלו מאז שחזרתי בתשובה עד היום היו מאד מורכבות עם עליות וירידות. בסוף שנה שעברה הייתי בתקופה מאד קשה: לא עבודה ולא זוגיות. לא היה לי בשביל מה לקום. הייתי כבר בייאוש מסוים, ומאד פסימי שאצליח להתחתן. בערב ראש השנה האחרונה, הלכתי אני ועוד חבר מישיבת אור החיים, לביתו של מרן הגאון, הרב משה צדקה שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף, בכדי לשבור את האייפון שלי, ולזכות בברכת הרב לזיווג".

"נכנסתי ואמרתי לרב: "כבודו הבטיח, שמי שישבור את הסמארטפון שלו, הרב יגזור עליו שיתחתן תוך שנה… באתי לנפץ את האייפון, ואני מבקש שכבודו יגזור שאתחתן!". הרב אמר לי בענוותנותו הרבה: "אני לא גוזר! אני אתפלל עליך שתתחתן בקרוב!". בעזות דקדושה התעקשתי שהרב יגזור. אמרתי לרב: "כתוב 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים', אני רוצה שתגזור! אני רוצה להקים בית נאמן בישראל, קשה לי, לא יכול יותר!". הרב צחק ואמר לי "אל תדאג", הוא הלך והביא פטיש שאנפץ בו את האייפון. על כל מכה, הרב אמר לי איזה פסוק להגיד. נחתכתי בקטנה, והרב אמר לי: "לא נורא! זה יכפר לך את העוונות שעשית באייפון". המעמד היה בפני עשרה אברכים שנכחו במקום. הרב בירך אותי, ויצאתי מהבית שמח ובטוח בברכת הרב שאתחתן".

"אחרי שבועיים בלבד הכרתי את אשתי לעתיד!! היא בכלל מנתניה, לא היה לי שום סיכוי להכיר אותה, זכיתי לכך רק בזכות ברכת הרב. היא בחורה נפלאה, יש לה אהבה לתורה, לרבנים ולדת, ומיד אחרי שהיא הכירה אותי, גם היא החליטה לבער את האייפון שלה. בעזרת השם שבוע הבא, ז' ניסן, אנחנו מתחתנים!! בכל החמשה חודשים האחרונים ראיתי ממש ניסים גלויים…". לא יאומן כי יסופר!

איך הצלחת להתנתק מהאייפון? ישנם כאלו שמרגישים שזה הנשמה והחיים שלהם?

"ה' ראה את הרצון החזק שלי להיטהר ולהתקדש והוא עזר לי. הרגשתי שאני בכלל לא צריך את המכשיר. וכיום, בהרגשה שלי כאילו לא היה לי אייפון מעולם. לא משעמם לי בלי המכשיר, אני עובד ולומד, ומי שצריך אותי מתקשר אלי לסלולרי. אני מודה לה' שריחם עלי, ונגמלתי ממראות אסורות ומרכילות. עצם הדבר שאין לי את הדבר הטמא הזה בכיס זה כבר ברכה. זה נראה ורוד, אתה צופה בתמונות וסרטונים, וכאילו נהנה. באמת, הכל זה שקר, זו רק הנאה רגעית, אבל אתה לא מאושר. זה לא ממלא אותך, ונשאר עם הדיכאון. וזה עושה אותך עוד יותר לא רגוע, ה' ירחם. אחר שגלשת אתה הולך לישון לבד, בלי קדושה ובלי שמחה, מה זה שווה?!".

מצא את זיווגו בזכות שבירת האייפון

סיפור אישי מכתיבת בעל המעשה

סיפור אישי שלי שקרה לי יום ראשון בלילה

השעה 11:30 בלילה.. אני יושב לי בביתי ומתכתב עם אנשים להנאתי במכשיר של רמי לוי, שומע קצת מוזיקה, והכל כרגיל כמו כל יום..

עד… שלפתע קרה מקרה הגרוע מכל, ביתי הטריה בת פחות משבועיים מקיאה ונחנקת..!!

הפאניקה מתחילה, ישר קפצתי ממקומי תופס את התינוקת בידי, בניסיון לשחרר לה את הגודש שהצטבר לה בגרון, אך ללא הצלחה.. ומנסה שוב ושוב..
אשתי צורחת ובוכה "טאטע תעזור, אני לא מסוגלת…"

ואני עם התינוקת בידיים שמפרפרת ולא מראה שום סימן של נשימות, עבר מעל דקה והתינוקת לא משתחררת, אשתי שואלת בדמעות "מה לעשות?", ואני אומר לה תחייגי 1221,

פתאום תוך כדי עבר בראשי מחשבה, אולי תשבור את הסמארטפון לזכותה? רגע אחרי אני אומר לעצמי "לא, אני לא יהיה מהפאנטים שמאמינים בסגולות האלה"
התינוקת ברגעיה האחרונים כבר כמעט ולא מנסה לנשום, כוחותיה אזלו, אני כבר על סף ייאוש, כבר מתלבט האם להתחיל החייאה, אשתי על הקו עם אנשי ההצלה וצורחת,

ואז בשניה 99 חזרתי לחדרי מעביר את התינוקת ליד אחד וביד השני תופס את הסמארטפון המכובד שרק לפני כמה דקות ישבתי איתו והתכתבתי ובכל הכח מעיף אותו לרצפה, אני רואה שהפון עדיין חי, הרמתי אותו וזרקתי אותו שוב בכח על הרצפה, וממלמל לעצמי "רבש"ע שזה יהיה במקום התינוקת", רצתי מהר למרפסת בכדי להזרים לה קצת חמצן מהאויר הצח, לא עבר חצי דקה ופתאום!! התינוקת החמודה פותחת את עיניה ומסתכלת עלי וכאילו אומרת לי אבא הכל בסדר, לא האמנתי למה שאני רואה, לרגע הרגשתי שאני חולם, אני מקריב אותה אלי לשמוע האם יש נשימות? וכן נושמת רגיל! עיניים פתוחות, רגועה כאילו לא היה כלום רגע לפני, חזרתי מהר חזרה לחדרי ואומר לאשתי, הכל בסדר, הכל בסדר, היא התעוררה, נושמת, אשתי ברגע הראשון חשבה שאני מדמיין או נטרפה עלי דעתי ח"ו, היתכן כמה דקות לא היה שום התקדמות אלא להיפך, וכאן פתאום הכל רגיל בין רגע??

לקחתי את הטלפון מאשתי שעוד היתה באמצע השיחה עם אנשי ההצלה, אמרתי להם "שלום הכל בסדר, הכל נרגע, התינוקת נושמת", הם נדהמו לשמוע ולא האמינו, התחילו לשאול ולחקור מה היה, הסברתי להם הכל, שאלו אולי בכל זאת יש צורך בכונן שיבוא לבדוק, טענתי שוב, התינוקת בריאה ושלמה, אחרי כמה בדיקות קצרות שביצעתי בעצמי כפי ההוראות שלהם, סוכם שאכן הכל בסדר בס"ד.

הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו!!

עד לרגעים האלה, הייתי בטוח שסיפור כזה, בחיים לא יהיה סיפור אישי משלי, אבל רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום,

ראיתי בחוש שבזכות ההקרבה הקשה והמרה קיבלתי את חיי ביתי מחדש.

שלמה גפנר.

אייפון מוגן