כינוס אברכים מוצש"ק פרשת וארא בביהכנ"ס הליגמן

כינוס אברכים מוצש"ק פרשת וארא בביהכנ"ס הליגמן

הגרא"י קרליץ שליט"א

כתב רבינו יונה בשע"ת בהתאסף ראשי עם וקהילות הקודש לעבוד את ה' יתברך, ומסכימים הסכמות להעמיד להם מצוות, הנה הם מקדישים את השם יתגדל ויתקדש, הרי שעצם ההתכנסות כדי להתחזק יש בזה קידוש ה'.  היה לי הרגשה דהנה איתא בגמ' יומא הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים, ונקט בירושלמי דהם פורשים ובוכים על שהוצרכו לכך, וביאר השפ"א דהכוונה דהם בוכים על מצב הדור שיש בו צדוקים וצריכים להשביע לכהן הגדול, והנה אף אנו שאנו נצרכים לעשות כינוס כזה לבני תורה הרי צריך לבכות על כך.  ובאמת על מה אנו מתאספים, הרי רבים אומרים אין לנו קשר לזה כלל, ברוך ה' אשרי חלקם שכך ימשיכו, אכן צריך לדעת שעצם המציאות שרואים אנשים שמחזיקים אלו המכשירים יש לזה השפעה, אני נזכר בסיפור שאאמו"ר שליט"א הוצרך ליסוע לאיזה מקום לשבת והוא התלבט רבות על כך, ואף כשהסכים לבסוף הוא אמר לי תברר לי עוד דבר אחד, האם מהאכסניא שלי עד לביהכנ"ס אני עלול לראות מכוניות שנוסעות בשבת, אם נוסעים שם בשבת אני בשום אופן לא נוסע, לראות חילול שבת זה משפיע, מה שאנחנו לא מרגישים את זה כי אנחנו לא בדרגות כאלה, אבל צריך לדעת שכל ראיה כזאת מקררת את האדם.   יש כאן עוד נק', הנה זה פשוט דהנהגה של בן תורה אינה כשל שאר אינשי, אם מצד מה שכותב הרמב"ם בהל' דעות שיהיה הת"ח מובדל במעשיו, ואם מצד דבריו בהלכות יסוה"ת שהנהגת הת"ח כשאר אינשי מביאה לידי חילול ה', ובודאי כל המכשירים הנ"ל אפי' באופן המפוקח, מ"מ הכל זה רק בדיעבד, ואין זה שייך להנהגת בני תורה, ודבר זה ישפיע אף על חינוך הבנים והבנות שירגישו מרוממים, ויגבה לבו בדרכי ה', שיתחנכו לכך שלבן תורה אמיתי אין צורך בזה, לא רק מפני שזה אסור, אלא גם משום הרגשת הרוממות של בן תורה. בזכות התאספות הזו נזכה לבנים ובני בנים יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה ולביאת גוא"צ בב"א.

 

הגרמ"מ לובין שליט"א

כפי שהזכיר הרב חלילה אין אנו חושדים במישהו כאן, הענין הוא להעמיד הדברים על חומרתם, ולדעת שלא מדובר בדבר שנמצא הרחק מן המחנה, הסכנה עומדת לפתחנו.       הגמ' ביומא אומרת גבי פיקו"נ הנשאל הר"ז מגונה והשואל הר"ז שופך דמים, הנשאל הר"ז מגונה כי הוא היה צריך ליידע מראש את השואל שדבר זה הוא פיקו"נ. צריך לדעת שהחיים הרוחניים של האדם הם בדרגה הרבה יותר גבוהה מחייו הגשמיים, חז"ל קבעו כי המחטיאו גדול מן ההורגו, אדם שהתדרדר מכל המכשירים הנ"ל הרי מצבו חמור יותר מנהרג, יש הרבה דברים הצריכים תיקון בעמ"י, שבת, כשרות, צניעות, אכן כאן הנושא הוא כפשוטו האם להישאר יהודי שומר תומ"צ או רח"ל לחיות כגוי גמור. כל דור והניסיונות שלו, הניסיון הזה הוא חובק עולם, בלא שימת לב אפשר להחליק וליפול לתהום.      הדבר הראשון שאדם צריך לדעת הוא מיהו האויב שנלחם נגדו, בלא להכיר את האויב א"א ליזהר ממנו, יש שחושבים אני גיבור אני חזק אני אחזיק מעמד, וזה טעות, כתוב במשנה אל תאמין בעצמך עד יום מותך, ובגמ' קידושין אלמלי הקב"ה עוזרו אין יכול לו, א"א לטעון אני חזק אני אשמור על עצמי. בכל הדורות הקודמים היה מצב של היבדלות מן הגויים וזה מה ששמר עלינו, בדורנו הצליח היצר ליצור מצב שגם כשאדם סגור בביתו הוא יכול לימצא בכל העולם.       מלבד האחריות שיש לאדם על מצבו, יש לו אחריות על בני ביתו, סיפר לי ידיד טוב, ראש ישיבה באחת הישיבות, כי באחת השמחות ניגש אלי מלצר צעיר וקרא לי בשמי הפרטי "מה כבוד הרב רוצה לאכול" שאלתי אותו "אני מכיר אותך?", ענה הבחור הרב אינו זוכר הרי למדתי אצל הרב, ברגע הראשון שהבנתי במי מדובר חשכו עיניי, הרי מדובר בבחור שהיה פאר הישיבה, בחור שעמל בתורה יומם ולילה, הרמי"ם התבטאו עליו שיהיה החזו"א של הדור הבא, בחור ממשפחה מצויינת ממש כליל המעלות, והרי הוא היום מלצר בחתונות, התחלתי לברר איך נהיה כדבר הזה, והוברר לי כי הכל התחיל מנסיעה אחת בקו 402 שבחור דנן התיישב ליד בחור עם מחשב פתוח וזהו זה.

אנחנו צריכים להבין מי עומד מולנו, אני מסופק אם לקרוא לזה מחלה ממארת או חיידק טורף רחמנא ליצלן, כשזה קורה בבתי חולים אנו מזדעזעים ובוכים, כאן אף אחד לא מספר לנו על ההלווית של הבחורים והאברכים היקרים, כמה אנשים הידרדרו לשאול תחתית, ואנחנו נשארים אדישים כאילו עולם כמנהגו נוהג. הבעיה הגדולה שהיצה"ר הצליח להקיף את כל חלקי החיים בצרה האיומה הזאת, לפני 50 שנה היה אפשר להסתדר בלא חשבון בנק, עם הזמן זה נעשה בלתי אפשרי, בלא בנק ובלא כרטיס אשראי, אם לא נעצור ונהדוף את מכשירי האינטרנט בחוזק יד, אף אחד לא יודע היכן נעמוד עוד כמה שנים.        אנו לא דנים כעת בשאלה של אסור או מותר, אדם בא לשאול הציעו לאשתי עבודה הכרוכה בשימוש במכשיר כזה או אחר מה לעשות, דבר ראשון צריך לדעת את גודל הבעיה לפני שניגשים לשאול, לדעת את משקל השאלה שכעת הוא שואל, הרי לא מדובר בשאלה על בשר כשר או טרף, מדובר על חיים ומוות רח"ל, לדעת כמה בתים נחרבו בגלל המכשירים האלו, ממילא צריך כ"א לדעת את הסכנות האורבות לנו, ולנשותינו בעבודה ולילדינו אצל השכנים ובנסיעות ובכל מקום אפשרי, צריך לדעת שמדובר בפיקו"נ ממש. לא לחינם הורה מרן הגר"ח שליט"א כי דבר זה הוא בייהרג ובל יעבור. וכשיודעים ומבינים שמדובר בפיקו"נ הרי הניסיון הרבה פחות גדול, כי ודאי מי יכניס עצמו לספק פיקו"נ עבור נוחות בעלמא, ואפי' לא לצורך פרנסה.

אומרים שהבריסקער רב התבטא פעם אפי' אם כל העולם יהיה כך וכך עדיין אני וביתי נעבוד את ה', לא מעניין אותו מה שקורה בכל העולם, בעצם כל אדם צריך להרגיש כך, ובודאי ככל שיהיו יותר אנשים שינהגו כך הרי הניסיון יפחת, וכן אנו בכינוס הזה באנו להכריז הרי אנו ובתינו נעבוד את ה'.

הקב"ה יעזור להוציאנו מסכנה זו, שנזכה לעמוד בניסיון האחרון הזה, ונקדש שם שמים בסיעתא דשמיא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>