בעבר, הנשירה הייתה אל הרחוב הגשמי. היום, היא אל הרחוב האינטרנטי. כשיגלו זאת, כבר יהיה מאוחר מדי

"בעבר, הנשירה הייתה אל הרחוב הגשמי. היום, היא אל הרחוב האינטרנטי. כשיגלו זאת, כבר יהיה מאוחר מדי"

"מקרים רבים של אסונות במשפחות סביב נושא האינטרנט. ההורים, שכל-כך הקפידו להרחיק את ילדיהם מהרחוב המסוכן, לא שמו לב שבינתיים הילד שלהם משוטט ברחוב של דורנו – האינטרנט" ● הרב עופר דישון, קצין צה"ל בעבר ולוחם באינטרנט בהווה, רגע לפני הכינוס המיוחד שעורכת ועדת החינוך בכפר-חב"ד בשבוע הבא, זה הזמן לתהות על קנקנו ולשמוע את האזהרות שלו

אבל לא תמיד הוא היה כזה: בילדותו גר בערד, בבניין מגוריו של רב העיר הרב ליפסקר ע"ה.

בהמשך, עבר למיתר ושם זכה לקירובים מהשליח באותם ימים הרב קלמן וינפלד.

לאחר שירותו כקצין בצבא, זכה לקרובים נוספים בבתי חב"ד הראשונים שהודו. כיום הוא מזכיר ועדת החינוך בכפר חב"ד.

לרגל הכינוס המיוחד של ועדת החינוך שע"י וועד כפר חב"ד שמתקיים בשבוע הבא בכפר חב"ד וכחלק מהמלחמה בסכנות האינטרנט, בעידודו הרב ובסיועו הבלתי-נדלה של יושב-ראש וועד הכפר הרב בנימין ליפשיץ, ביקש מגזין 'עונג חב"ד' לשמוע מה עומד מאחורי פעילותו.

איך בכלל הגעת לתחום?

"לפני כחמש שנים התחלתי בעבודתי בוועד כפר חב"ד בתפקיד מזכיר וועדת החינוך , בראשות חבר ועד כפר חב"ד ר' יעקב קניג. הצטרפתי לצוות נרחב של אנשים מסורים שעובדים יומם ולילה.

וועדת החינוך מתמקדת בגיל הצעיר, בהדרכת ובהכוונת אגף החינוך והרווחה של מועצה אזורית עמק לוד.

חשוב לציין, שאגף החינוך והרווחה במועצה האזורית עמק לוד, משקיעים רבות בנושא הנוער והתמימים בהמשך דרכם בישיבות.

מה כל-כך מסוכן באינטרט?

במהלך השנים, נחשפתי למקרים הרבים של אסונות במשפחות סביב נושא האינטרנט. ההורים, שכל-כך הקפידו להרחיק את ילדיהם מהרחוב המסוכן, לא שמו לב שבינתיים הילד שלהם משוטט ברחוב של דורנו – האינטרנט. בעוד שהורים רבים משוחחים עם ילדיהם ומחנכים לזהירות בתחומי החיים השונים, בתחום האינטרנט אני פוגש בעיקר שתיקה ומבוכה.

חוסר הידע ובעיקר תחושת חוסר האונים של ההורים, המפקירה את הילדים לחיי הרחוב האינטרנטיים, ובעקבות כך, כחלק ממטרות וועדת החינוך היא הצפת הנושא, מתן מידע להורים ובעיקר- החזרת תחושת השליטה והמסוגלות ההורית גם בתחום הזה."

הוא מסביר כי "בעבר, הנשירה הייתה אל הרחוב הגשמי. בהתאם, רק כאשר הרחוב עלה על גדותיו, הציבור זעק 'געוואלד'.. היום הנשירה היא הרבה יותר: אל עבר הרחוב האינטרנטי. שם – לא יציקו להם ולא ייראו אותם. כשיגלו, כבר יהיה מאוחר מדי, חלילה. מאידך, באינטנרט הם יכולים לבנות דמות ומעמד חדשים, ליצר קשרים חדשים ובמהירות. אליהם מצטרפים רבים מהנוער (והמבוגרים) שכביכול לא יודעים עליהם שהם שם, וכך המעגל גדל מתחת לאף שלנו. המציאות מתקדמת הרבה יותר מהר מאיתנו, ועלינו להשיב מלחמה רצינית. אני לא מאמין שמספיק רק בהטלת הגבלות, כי היום ניתן לרכוש ב-50$ שעון חכם שהוא למעשה סמטארטפון לכל דבר… אף ראש ישיבה או מנהל לא שוקל בשלב זה לאסור שעונים. ועד שייאסרו, ייכנסו לשימוש המשקפיים של גוגל וכו'. ההגבלות צריכות כמובן להיות, ובעיקר ע"י ההורים, אבל צריך לזכור שחשוב למלא את הילדים בתוכן אמיתי. בראש ובראשונה לימוד תורת החסידות הכי עדכנית – שכידוע ככל שרבו הנסיונות בעם ישראל חשפו מלמעלה אוצרות חדשים לאפשר את הניצחון. במקביל, צריך לעזור לילד לבוא לידי ביטוי בעולם הזה, היכן שיש לנו יתרון: פעילות חברתית, חוגים, שיעורים, טיולים וכו'".

אז יש כאן מלחמה חדשה?

"אכן, בשלוש השנים האחרונות, נושא הסמארטפונים חדר לכל האוכלוסייה, נוער כמבוגרים, וגם בבתים החסידיים. עד לחדירת הסמארטפונים, עוד אחזנו באשליה שנחזיק אינטרנט מסונן והכל יהיה בסדר.

היום כולם יודעים שכמה שנחסום, זה לא הפתרון. בשנה האחרונה אני מלווה פרייקט של חסימת סמארטפונים לנוער בהסכמה, והנתונים על היקפי השימוש מעידים בצורה חד משמעית- האינטרנט פה, בכפות ידיהם של בני הנוער (וכמובן של המבוגרים), ולא הולך להיעלם משם לשום מקום. זאת ועוד- היקפי השימוש הפכו להיות הרבה יותר אינטנסיביים, ובכל תחום. הנתונים מחייבים את מקבלי ההחלטות, הרבנים, ובעיקר את אנשי החינוך וההורים לגבש מדיניות ולדעת מה לעשות. האמירה של 'לאסור וזהו' לא תופסת בשטח. הציבור ממשיך להשתמש ולצרוך".

למי מיועד הכינוס שיתקיים בשבוע הבא?

"הכינוס מיועד להורים ולאנשי החינוך. המרצה, הרב יוני לביא, רב אולפנת צביה בבני ברק ומנהל אתר חברים מקשיבים לפניות בני נוער בנושא האינטרנט. מטרת הכינוס היא מתן ידע להורים על מה שקורה באינטרנט, תוך מתן כלים חינוכיים והחזרת השליטה ההורית.

מטרותינו בהמשך מופנית למספר מוקדים:

הנוער – מתן מידע לנוער על השפעות האינטרנט, סכנותיו וכיצד לשמור על עצמנו. יצירת כתובת ברורה ומותאמת לפניות הנוער; ההורים- מתן מידע. עידוד למימוש ההורות- התעניינות, חינוך, הגבלות וכו'; ואנשי חינוך ורבנים- דרישה לאמירה ברורה על מה מותר ומה אסור, כיצד נזהרים וכיו"ב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>