מכשיר להפרעה אישית

מכשיר להפרעה אישית

"הצעצוע הדיגטלי של כינוס השלוחים הוא ה"טריאו". התוצאות שלו מאכזבות: הפרעות בריכוז ובקשב" (הרב ישראל רייס)

הרב ישראל רייס, חב"ד

האגודה האמריקינית לפיזיותרפיה מזהירה ששימוש לא ראוי ושימוש יותר בסיוע דיגטלי אישי, מה שקרוי באנגלית פי. די. אי. עלול לגרום לרעד בידיים, טנדוטיטוס ומצב שמכונה "בלאקברי טום" על שם המכשיר המופעל באמצעות האגודל.

בסוף השבוע האחרון השתתפתי בכינוס השנתי של שלוחי חב"ד. הפ.די. אי. הנבחר בימים אלה הוא ה"טריאו" ונראה שכולם מחזיקים באחד כזה. התוצאות שלו הרבה יותר מאכזבות מאשר התסמונת שהפיזיותרפים מזהירים מפניה. ואני מתכוין להפרעות בריכוז ובתשומת לב שהמכשיר הזה גורם.

הההגדרה הבסיסית של הדבר הזה היא שבעצם אתה אף פעם לא ממש נוכח. גם כשאתה כאן, אתה בעצם לא נמצא כאן (וכידוע, מצב דומה שורר גם ביחס למחשבי כף יד וטלפונים סוללריים).

אני פוגש חבר שלא ראיתי שנים רבות. אנחנו מדברים, מנסים להתחבר – ואז הוא מקבל הודעת טקסט. הוא חייב להתייחס לזה מיד. מי יודע, אולי מישהו עומד למות. או אולי האיש שהוא מנסה להשיג בארבעת החדשים האחרונים חוזר אליו. לא! זה היה אחד מהקהילה. האיש מתנצל על כך שלא הופיע בשיעור התורה השבועי של הרב (שהוא נאלץ להחסיר בגלל שבדרכו לשיעור קיבל אי מייל דחוף על הפי. די. אי. – ההפרעה הדיגטלית האישית – שלו) ועכשיו, עם האור העמום, אני אפילו לא יודע שתשומת הלב שלו עברה לנושא אחר. ואנינני יודע האם הוא מהנהן ומחיך בתגובה למה שאני מדבר?

הנה הדבר המוזר בענין: אנחנו קשורים לדברים הללו מרצוננו החופשי. יתר על כן, אנחנו קוראים לזה טכנולוגיה ואפילו נוחיות. אבל ממתי הפרעה כל רגע נחשבת נוחיות?

קיימת תכונה שגדולי החסידות מהללים ומשבחים אותה מאוד. קוראים לה פנימיות, ואדם 'פנימי' הוא אדם כנה עם נוכחות מלאה בכל רגע. וזה באמת רעיון נפלא: הרעיון שהרגע הנוכחי – הדבר שאתה עושה כאן ועכשיו – הוא הדבר הכי חשוב בחיים. פנימיות היא הניגוד המוחלט לפי. אי. די.

נראה שאנחנו תמיד מחפשים משהו אחר, איזשהו בריחה מהכאן ועכשיו וכיום יש לנו יותר אמצעים מאי פעם שיקחו אותנו לשם. אנו משיגים יותר ויותר ועושים זאת יותר מהר ויותר מהר אבל יתכן שהרוח שנושבת בעורפנו איננה ריצה והתקדמות אלא בסך הכל תוספת מהירות של הסיסובים שלנו בקרוסלה של עצמנו.

הבה נרד מהקרוסלה. נעצור את כל מה שאנחנו עושים ונתמקד עשר שניות בדבר הכי יקר שהשם נתן לנו – הרגע הנוכחי הזה. לכמה שניות, בואו נעשה משהו למענו. דבר אחד.

תפסתי אותך! אתה עדיין משחק עם המקלדת שלך! באמת, בוא נעשה זאת עכשיו. הרי שנינו יודעים שלא נעשה זאת מאוחר יותר…

או קיי. חזרתי. ואני חייב לומר שאני מרגיש הרבה יותר טוב. ומה אתך?

הרב ישראל רייס הוא משלוחי חב"ד בקליפורניה.

א' בכסלו תשס"ז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>