הקפדה על עובדים במאפיית מצות: "ללא חשש סלולרי לא כשר"

חדש בעולם מצות עבודת יד:

הקפדה על עובדים במאפיית מצות: "ללא חשש סלולרי לא כשר"

בעל המאפיה רכש מכשירים סלולריים כשרים למי שלא היה לו והחתים את עובדיו על קנס של 10% משכרם במקרה של שימוש בסלולרי לא כשר

מאת סופר "המודיע"

חדש בעולם מצות עבודת יד: הקפדה על עובדים במאפיית מצות יד, שיהיו כולם, עד לאחרון שבהם, "ללא חשש סלולרי לא כשר". זאת בעקבות קריאת רבנים וגדולי תורה, שלראשונה יושמה בפועל, במלוא ההקפדה. ההידור המיוחד הוא של מאפיית 'המצות המהודרות' ('יד עזרה' לשעבר) ובעל המאפיה, הרה"ח ר' יהודה קטינא, רכש מכשירים סלולריים כשרים למי שלא היה לו והחתים את עובדיו על קנס של 10% משכרו של מי שיימצא שהשתמש בסלולרי לא כשר.

אשתקד, קראו רבנים לעמידה על המשמר, שהעובדים באפיית המצות לחג הפסח, יהיו יראי ה', שכן מופקדת בידיהם אחריות הלכתית לכשרות המצות וכן מסיבות רוחניות של קדושת המצות.

כידוע, מלאכת אפיית המצות נעשית "לשם מצת מצוה" ונעוצה בה אחריות כבדה לשמירת כשרות המצה מפני חימוץ. רבות ההלכות של הקפדה על זריזות באפיה, אי השהיית הבצק ללא "עסק" וטיפול בו, שכן עיכוב עלול לגרום חלילה לחימוץ המצה, שמירה שלא יפול על הבצק לכלוך, שלא לדבר בצורה שעלול להינתז רסיס רוק וכמובן רחיצה היטב של הידיים, בין שולחן רידוד לשולחן הבא, בין עבודות הלישה; מהירות בחירור המצות במקום שהוא סמוך לפי התנור ועוד זהירויות שקשה לפורטן.

רבנים אמרו כי בקרב העושים במלאכה, יש לעתים פועלים הרחוקים מיראת שמים, מהם המופיעים עם מכשירים סלולריים לא כשרים ו"אייפונים", שבעניינים אחרים לא סומכים על כשרותם בשל זה. יש שתוך כדי העבודה מדברים דיבורים שאינם ראויים, מה שפוגם בקדושת המצה, במיוחד על רקע קדושת הפסח, שהוא כידוע מהספרים הקדושים: "פה סח", דיבור קדוש, תיקון לדיבור שהיה בגלות בימי שעבוד מצרים. הדיבור במכשירים לא כשרים, אף הוא פגם בטהרת "פה סח".

הרבנים הבהירו כי אנשים שאין הנהגתם היהודית כדת וכדין, קשה לסמוך עליהם בכשרות המצות ובשמירה מחימוץ, וכן בענין העשיה "לשמה". גם אם גדול עומד על גביהן ומשגיח, הרי אין ניתן להשגיח על עשרות פועלים בו-זמנית בכל רגע נתון ועדיין תמיד צריכים להגיע למידת יראת שמים של הפועל עצמו.

לכן, ביקשו הרבנים לעורר תשומת לב לנושא זה, הן בקרב המאפיות והן בין רוכשי המצות.

בשנה שעברה, היו חבורות של יראי ה' שאפו מצות, שהקפידו על כך. ואילו השנה נתחדש חידוש מפליג בבית מדרשם של אופי המצות, כאשר הרה"ח ר' יהודה קטינא, מנהל מאפיית המצות המהודרות ('יד עזרה' לשעבר), שבהכשר המהודר של הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א, רב אב"ד דבני ברק, נעתר לבקשת קהילות חשובות הרוכשות אצלו כמויות של עשרות טון מצות, והכניס את ההידור הנדרש הזה, כחלק בלתי נפרד מהחוזה שלו עם הקהילות, ובד-בבד עם העובדים שלו בשטח.

הרב קטינא מספר כי רבני הקהילות הבהירו, כי כשם שרבנים גדולי תורה אסרו לרכוש תשמישי קדושה מאת סופרים שיש ברשותם סלולרי לא כשר, כך יש להקפיד במצות. כדי שלא יהיה תירוץ לאי-מי מהעובדים, שהוא מוכרח לטלפן רגע, רכש הרב קטינא מכשירים סלולריים מאושרים, אותם מסר לעובדים שלא היה להם מכשיר כשר.

בשבוע שעבר, התגלה כי עובד אחד השתמש בסלולרי לא כשר שברשותו פעם אחת. הוא נקרא להנהלה והודיעו לו כי למחר אין לו מקום בעבודה. לאחר התנצלויות והבטחות, הסכימו לקבלו ליום אחרי כן, אולם הוא הפסיד יום עבודה, נזק אישי של קרוב לאלף וחמש מאות שקל, שלימד אותו בדרך הקשה את חשיבות ההקפדה והיווה מסר ברור לאחרים, למען ישמעו ויפנימו.

הרב קטינא נכנס עם הרה"ח ר' פייביש מילר, סמנכ"ל איגוד חסידי ויזניץ, אל מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א, וסיפר לו על התקנה החדשה לעובדי המאפיה. אף הציג לפניו את החוזה על אספקת כמות עצומה של מצות, בהתנייה של ההקפדה החדשה. האדמו"ר שליט"א הביע שמחה גלויה ואמר כי הוא שבע רצון עד מאוד מהידור מיוחד זה. כמו כן שיבח את היוזמה לספק מצות במחירים נוחים להמוני משפחות אנ"ש, כדי שיוכלו לחוג את החג הפסח בהידור המירבי ובמנוחת הנפש.

יצוין כי מצות 'המצות המהודרות' מצטיינות בהיותן דקות ופריכות, ורבים מבקשים דוקא אותן, גם בגלל הסיבה הזאת.

'המצות המהודרות' מציעים גם מצות של קמח כוסמין, שמורה משעת קצירה וכן מצות מקמח מלא, לאלה הזקוקים לכך מטעמים של בריאות.

הרב קטינא מספר, כי השנה זוכה המאפיה שלו להידור נוסף: קמח מחיטין של ארץ ישראל, שיש בו כמה-וכמה מעלות. השנה, בשל גשמים פתאומיים, עלה בידי ההכשר של הגרמי"ל לנדא, לקצור חיטין למצת מצוה, בשנת השישית, רק בכמות קטנה. היתר – נרטב בגשם ונפסל משימוש למצות מצוה. רובו החיטים מיובאים מקליפורניה. אמנם, המאפיה של הרב קטינא, זכתה כמעט בלעדית בקמח הארצישראלי לשנה זו ולשנה הבאה, שאחרי השמיטה, כי הרי אין זורעים וקוצרים בשביעית. בקמח זה יש יתרונות הלכתיים ושל הידור. קודם כל, בשל העובדה שהקציר נעשה על ידי יהודי שומר תורה ומצוות, לשם מצת מצוה. שנית, מחיטין אלה הופרשו תרומות ומעשרות ויש בזה את המעלה המיוחדת של נעשתה בו מצוה אחת, ותיעשה בו מצוה אחרת.

(פורסם ב"המודיע" – כ"ב שבט ה'תשע"ה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>