מה הם המשקוף ושתי המזוזות של שנת 2015…???

מה הם המשקוף ושתי המזוזות של שנת 2015…???

מכת בכורות זו הייתה מכה חריגה במינה… צעקה גדולה… אין בית אשר אין שם מת… פרעה משתולל ברחובות היסטרי… כל מצרים ברחובות… ותחזק מצרים… למהר לשלחם… פאניקה מושלמת… אף פעם לא הבנתי: איפה הייתם עד עכשיו??? איפה כל הפאניקה הזו הייתה בכל שאר המכות??? וכי בכל המכות הקודמות זה לא היה כזה מפחיד?? הרי לפי מה שסיפרו לי בחידר… גם במכת צפרדעים לא היה מצרי שלא קרקר לו מתוך הבטן איזה צפרדע… גם במכת ערוב… לפי מה שסיפרו לא הייתה משפחה שלא קיבלה איזה ד"ש חם מהגורילה או מהדוב ששיכלה את אחד מהילדים… בקיצור: גם בכל שאר המכות היה אבדן בנפש… וגם הם שיכלו במצרים אחד אחרי השני… גם אז יתכן בהחלט שזה הגיע עד מצב שלא הייתה משפחה שלא היה להם מת… אז… אז במה בכל זאת כ"כ התייחדה מכת בכורות מכל המכות ש"אין בית אשר אין שם מת"??? וכי מכל המכות שעד עכשיו כן היו בתים שלא מתו בהם אף אחד???

התשובה היא אולי כך:

נכון!!! בכל המכות היו מתים… וגם עד עכשיו לא היה בית ולא משפחה שלא היה בהם אובדן אבל עדיין!!!! עדיין כל מצרי ידע שגם אם יש מכות… וגם אחרי שלושת הילדים שמתו… אחד מהם מת במכת צפרדעים מזיהום במעיים… ואחד ממכת ערוב… ואחד מפגיעה ישירה של ברד… עדיין!!! גם אחרי כל האובדן הזה עדיין יש לאיפה לברוח!!! עדיין יש לי בית שבתוכו אני קצת… קצת יותר מוגן… ברגע שרק התחילה מכה כל המצריים היו בורחים הבייתה כל עוד נשמתם בם… מגיפים את החלונות ומתחבאים מתחת המיטות… והבית איכשהו היה קצת מגונן עליהם… לא לגמרי כמובן… כי כולנו יודעים שהצפרדעים נכנסו לתנורים… וכולנו יודעים את המדרש על העוף שהיה פותח את התריסים המוגפים… אבל עדיין!!! עדיין היה משהו בבית יותר ממוגן מהרחוב!!! סוף סוף המכה הגיע מבחוץ… סוף סוף המכה הגיע ממשה רבינו שהוא המכה… וככל שאתה מתרחק מהמכה (בסגול) ככה אתה פחות מוכה… אז מכות היו גם היו… אבדן היה גם היה.. צעקות גדולות היו גם היו… אבל כל הצעקות האלו נשארו שם בפנים… בתוך כתלי הבית… המצריים התבצרו להם בתוך הבית משקשקים מפחד ושם… בין כתלי הבית… שם נשארו הצעקות. שם הפאניקה יצאה… ואילו ברחוב נשאר השקט.. שקט מתוח.

כל זה היה בתשעה המכות הראשונות… אבל!!!! במכת בכורות??? פה קרה משהו חדש… פה המכה הגיע מתוך הבית ! ! ! ! ! ! ! ! ! פה המצרים איבדו את המרחב מיגון האחרון שלהם…

באותו רגע ככככככל מצרים יצאו בבת אחת לרחובות… ויחד איתם הם הוציאו את כל המתח ואת כל הפאניקה ואת כל הצעקות שעד כה נשארו בתוך הבית… כל ההיסטרייה שעד עכשיו הייתה צפונה בבית מתחת עשר שמיכות… עכשיו היא יצאה החוצה ועם כככל העוצמה!!! ברגע שהמצריים איבדו את המיגון האחרון שלהם… זהו!! עכשיו הם הרימו דגל לבן רשמי… והתחננו מעם ישראל… צאו צאו… רק תצאו… זה אולי הפשט: כי אין בית אשר אין שם מת!!!! שים לב:

לא כתוב משפחה… אלא בית… זאת אומרת: כל זמן שאין משפחה שאין בה מת… אז נו… נכון… זה קשה.. זה מפחיד… מה עושים כשמפחדים… בורחים הבייתה ומתחבאים… בתור אמצעי הישרדות… אבל ברגע שהמכה הגיעה עעעד הבית?? באותו רגע הם איבדו את שארית הבטחון שנותרה להם ו… ולא נותר להם אלא להתחנן לישראל: תצאו…

– -המושג "אין בית אשר אין שם מת…" מושג זה לדאבוננו ממזמן יצא מהתיאורים המשעשעים של פרעה בפיג'מה באמצע הלילה… ממזמן המושג הזה משמש אצלנו כתחזית קודרת שמאיימת ומזהירה ו… ש… שאם לא נתפוס את עצמנו לידיים מהר… היא יכולה להפוך למציאות נוראה. כן!!! זה הפשט "אין בית אשר אין שם מת…" הניסיונות והפיתויים של הרחוב הרי מכים בנו כבר לא מהיום… הם כבר משפיעים עלינו ועל הנוער שלנו מאז ומעולם… בלי הרבה אפשרות להתנתק מזה… אבל כל זמן שעוד יכולנו… אזי התחבאנו בתוך הבית… לא תירא לבית משלג כי כל ביתה לבוש שנים… הורים טובים היו מלבישים את הילדים שלהם בעשר שכבות של יידישקייט ובעשר שכבות של משמרת למשמרתי וככה הילדים היו נשמרים עוד איכשהו מאימת הניסיונות שברחוב… אבל עכשיו?? אנחנו לאט לאט מתחילים לאבד את אמצעי המיגון האחרון!! לאט לאט נהיה מצב שהניסיונות כבר לא מגיעים מבחוץ… אלא מגיעים עמוק מתוך הבית!!!! הנפילות הגדולות וההתרסקויות הגדולות מגיעות מתוך הבית…

מתוך הרשת האלחוטית שבתוך הבית… כן… אנחנו מתקרבים בצעדי ענק למצב שבו לא תהיה פינה בעולם שלא יהיה בה אפשרות לגלישה אלחוטית… זהו!!! ברגע שאנחנו מאבדים את אמצעי המיגון האחרון ששמו בית… אין לנו ברירה אלא לצאת לרחובות כמו להבדיל- המצריים בשעתם… ולצעוק צעקה גדולה ומרה!!!!! ולמה??? כי אין בית אשר אין שם מת!!!! חלילה וחס… אנחנו חלילה לא נמצאים במצב הזה… אבל אנחנו נמצאים במצב שאם לא נזה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות… אם לא נעשה בדק הבית זריז ואות היכר בפתח בתינו… שתחסום את המלאך המשחית את רוחניותנו מלהיכנס דרך המשקוף ושתי המזוזות שהיום זה הדלת שדרכו נכנסים לבית… אין ברירה… חייבים לזעוק!!! חייבים להרים קול זעקה!! לא נחכה להצתה המאוחרת של מצרים… אלא לצעוק כבר עכשיו… לפני שחלילה… חלילה… אין בית… וכו'…

כן… פעם… בזמן הפאטיפון והוינטלאטור… פעם היו נכנסים לבית דרך המשקוף… פעם היו פותחים את הדלת ונכנסים דרך שתי המזוזות… אבל היום??? היום נכנסים דרך האלחוטי…

פותחים ונפתחים דרך האלחוטי… היום המשקוף של הבית הוא אלחוטי… והשתי מזוזות הם אלחוטי… ואם ככה: אז שם!!!!! שם צריך לתת את הדם לאות!!!!! כאן המקום של כל מי שבשם ישראל יכונה… לעשות את האות ולהזות את הדם!!! ולעשות את החסימה כדי שיהיה היכר מה בין טיפה של ערל לטיפה של יהודי… ללכת בגאון עם פלאפון כשר עם חותמת… ואז- ועבר ה' לנגוף את מצרים… וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות… ופסח ה' על הפתח!!! פעם הקב"ה היה צריך לעבור ליד הדלת שעשויה מעץ… והוא ראה את הדם של הכבש… אבל היום כשהקב"ה עובר… הוא עובר ליד הדלת האלחוטית שדרכה נכנסים… ודרכה נפתחים… וגם שם הוא רואה את הדם!!!! את הדם האלחוטי שכל חרדי צריך לפעמים להקריב ולהזות מדמו כדי לחסום את עצמו… ופסח ה' על הפתח!!!! ולא יתן למשחית לבא אל בתיכם לנגוף…

זה מה שישמור על בתינו… זה יהיה האות שדרכו יפסח ה' על הפתח… ויחיש לגאלנו ויצילנו מכל השעות הרעות המתרגשות לעולם… ויגאלנו גאולה שלימה במהרה בימינו אמן…

(מתוך הגליון הנפלא "אז נדברו". ותשוח"ח)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>