לעצור את טירוף המכונית | הרב ישראל אייכלר

לעצור את טירוף המכונית | הרב ישראל אייכלר

 

כאשר הגיעה רכבת הקיטור הראשונה לתחנות שבעיירות השדה, ירדו תושבי העיירות על ברכיהם, כדי להציץ אל מתחת למסילות, לגלות את רגלי הסוסים המוסתרים על ידי הקטר הכבד והמפויח עם ה”לוקמאטיב” שרתח על דודי הקיטור והשמיע שריקות צרחניות שנשמעו מסוף העולם …

כאשר הגיעה רכבת הקיטור הראשונה לתחנות שבעיירות השדה, ירדו תושבי העיירות על ברכיהם, כדי להציץ אל מתחת למסילות, לגלות את רגלי הסוסים המוסתרים על ידי הקטר הכבד והמפויח עם ה”לוקמאטיב” שרתח על דודי הקיטור והשמיע שריקות צרחניות שנשמעו מסוף העולם ועד סופו. רק תמימים חשבו שאכן מדובר בקיטור המופעל בדודים חמים ומניעים את גלגלי הקטר וסוחבים אחריהם את הקרונות. החוכמולוגים וידענים, גילו להמון את ה”סוד” שמאחורי ההצגה הרועשת, מסתתרים סוסים אבירים, שעל גביהם הולבש הקטר עם הדודים השורקים “להרשים את האינדיאנים”… הרבה אנשים נפלו שדודים לגלגלי הרכבות, עד שנקבעו כללי בטיחות בתחנות ובמסלולי המסילות. עד היום ישנן רכבות בהודו שחולפות פעם בשבוע בתוך שווקים הומי אדם ולפני בואה עוברים ומפרקים בשוק את כל ה”באסטות” עד יעבור זעם הרכבת ואלפי אנשים מצטופפים בצידי הרכבת וניתלים על המדרגות ויושבים על הגגות. חלקים נופלים ונהרגים ונפצעים בדחיפותו ובנסיעה המסוכנת ולאף אחד לא איכפת, מלבד אלה ששתפקידם לאסוף את המתים ולשרוף את הגופות כמנהגי האלילות שלהם. כל פגעי הרכבת ההודית ורכבות הקיטור העתיקות הם רק משל, למה שקורה היום באינטרנט הפרימטיבי והלא מסודר ולא מצונזר ולא מוגבל.

 משל יותר מוחשי הם סדרי התנועה בכבישים ומגבלות ה”אין כניסה” ו”אין עקיפה” ואיסור המהירות המופרזת, המאפשרים להזרים מליוני מכוניות על הכבישים. בעבר הרחוק כל אלה לא היו. המכונית הראשונה נוצרה מאה שנים לפני ה”אוטו” בעל ארבעת המנועים, שנוצר על ידי הגרמני ניקולאוס אוטו בשנת תרכ”ז בפריס. (1867) מנוע ארבע הפעימות הראשון, היה מבוסס על גז והסתובב כ-180 סיבובים לדקה. אוטו רשם פטנט על המצאתו בגרמניה ובארצות הברית ואחריו החלו כולם לייצר מכוניות שונות ומגוונות, עד היום הזה.

 תארו לעצמכם, שאוטו או דיימלר או בנץ ויצרני הרכב הראשונים, היו נוקטים באידיאולוגיה של “חופש התנועה”, שאסור להגביל אדם לנסוע בכל מקום שהוא רוצה, בכל עת, בכל מסלול ובכל תנאי סביבה. היינו רואים מכוניות באות בטיסה בגובה נמוך אל מול מכונית שבחרה באותו מסלול וההתרסקות היתה בלתי נמנעת. היום מבין כל בר דעת, שלפני שמעלים מכונית על הכביש חייבים לאבזר אותה במעצורים, בהגה, במראות, בחלונות קדמיים ואחוריים, כדי שהנהג ידע איך וכיצד מותר לו לנסוע ולאן אסור לו לנסוע. גם הנהג חייב לקבל תדרוך ושיעורי נהיגה בשביל לדעת לנהוג. אחרת הוא יהרוג אנשים ברחובות עם כלי המשחית שבידו שנקרא “מכונית” או אופנוע. מלבד זאת גם המדינה חייבת לבנות כבישים ומדרכות ומסלולים ורמזורים וככרות, כדי למנוע אסונות תחבורה ותאונות דרכים. לשם כך יש מאות תמרורים שהצד השוה שבכולם, הם מערכת איסורים ומגבלות שתפקידן למנוע תאונות דרכים. מי פתי יבא ויטען שצריך לאפשר לכל נהג מתפרע ולכל צרוע וכל זב, לבחור את המסלול לנסוע מימין או משמאל, כשמולו באות מכוניות אחרות? מי בער לא ידע, כי איסורי כניסה לכבישים חד סטריים, הם הכרחיים להזרמת התנועה? אי אפשר לתת לכל אנרכיסט להחליט באיזו סימטא מתחשק לו להכנס מכל כיוון. יש גם תמרורי עצירה מוחלטת ותמרורי “דרך ללא מוצא” ומחסומים לבדיקת הרכבים והנהגים אם הם שתויים או צלולים. כל זאת מלבד מליוני שוטרים בעולם, שתפקידם לבלום ולעצור ולהגביל את “חופש התנועה” של נהגים שבחרו לסכן את חייהם וחיי אחרים ולקנוס אותם על עבירות תנועה, גם אם לא קרה דבר. אפילו מקומות חניה, מוגבלים וקונסים אדם שלא עמד במקום מותר לחניה ולא שילם את האגרה הנדרשת לשם כך. במקרה של תאונת דרכים, הוא מובא לבית משפט ומורשה ואף עלול לשבת בבית הסוהר, על נהיגתו.

המשל השלישי והאחרון הוא הזרמת החשמל לבתים ולמוסדות ציבור ומפעלי תעשיה. שלשת המשלים שייכים ישירות למחשב ולאינטרנט ולכל הכלים הטכנולוגיים שפרצו לעולמנו בעשורים האחרונים. כאשר המציא אדיסון את נורת החשמל, לא עלה על דעתו שהעולם ישקיע טריליוני דולרים ורובלים, בהנדסת חשמל, כדי להגן על ילדים ומבוגרים בבית ובמשרד, מפני המצאתו. תחשבו שבא איזה “חוכעם” ויאמר: אין לעצור את הקידמה ולא להקשות על הבאת האור והתאורה, המיזוג והחום, הבישול והתעשיה, בגלל סכנת ההתחשמלות. צריך לאפשר לכל אחד למשוך חוטי ברזל חשופים בכל דירה כדי להדליק אורות. אתם החשוכים לא תצליחו לעצור את האור והקידמה והטכנולוגיה המאפשרת לנו לטוס מעל לאוקיינוס ולראות מסוף העולם ועד סופו. אדרבה, כדי למנוע התחשמלות ואש ולכוון את החשמל לתאורה ובישול, לתעשיה ומיזוג, נוצרו הבידודים המבודדים את זרימת החשמל ונקבעו חוקים ברורים וחדים איך לפרוס חוטים ובאיזה חיבורים מותר להשתמש ומה ראוי לעשות ואיך לבנות מערכות חשמל ומיזוג. לא כל אחד יעשה “מה בראש שלו”. מליוני הנדסאי חשמל לומדים בכל העולם את כללי החיבור וההולכה של החשמל באופן בטוח שלא יגרום לרבבות מתים מהתחשמלות. אין לך בית שאין בו מכשירי בידוד נגד התחשמלות ואסור למי שאינו מוסמך לעבודות חשמל לחבר מערכות שיש בהן אש לשרוף ולהשמיד ויש בהן דרכי הולכה לתאורה וחימום ומיזוג.

 ועכשיו לנמשל: העולם הממוחשב והממוזער והמצולם והמוקלט, משתלט על חיי האדם כמו מכונית משתוללת בכבישים, חשמל זורם בחוטי ברזל חשופים ורכבות הדוהרות בשווקים מלאי אדם.

 מי שגילו מעל חמישים זוכר עולם שלם, בלי מחשבים, בלי סלולרי, בלי אינטרנט ואפילו בלי מיילים אלקטרוניים. בני התשחורת לא יאמינו שהיה פעם עולם שבו מכתב הגיע רק על נייר ועל ידי דוור בן אנוש. רובוטים המנהלים את חיינו, זה כבר לא “מדע בדיוני”. לא רק מי שיתחבר לשקע חשמלי, כולם יראו וישמעו מה הוא מדבר ואיך הוא אוכל, אלא גם אדם מנותק מכל מכשיר, יחוש את המשמעות של: עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בסלולר נקלטים. מומחים לעצבנות הנפש המודרנית מנתחים כבר עכשיו את חוסר הרגיעה של האדם בעידן הטכנולוגי. בשתי מילים: אינפורמציה מיותרת.

 בעבר הלא רחוק מוחו של אדם קלט ועיבד והגיב על דברים הקורים בביתו, בשדהו, בעיירתו ובקהילתו. הא ותו לא. היו לו מספיק בעיות בריאות, פרנסה, שידוכים ונסיעות, אבל המוח שלו היה פנוי לטפל בבעיות שלו לאט ובטוח. לא היו לו פתרונות לכל הבעיות אבל לא היו לו בעיות רבות כל כך. היום יש פתרונות להמון בעיות אך נותרו הרבה יותר בעיות בלי פתרון. סוכני האינפורמציה מתעשרים מהזרמת ידיעות בלתי רלוונטיות שאינן נוגעות לחיי האדם הפרטי אך מסקרנות אותו. הסקרנות גורמת לתגובות יתר, גם לבעיות שהוא היה פטור מהם, בעידן שלפני החדירה הטכנולוגית לחייו. לכן הוא לחוץ, מלא בידיעות מצערות, מרגיזות, מרגשות ומעציבות. כל אלה מעסיקים אותו כל כך הרבה זמן, שלא נותר לו זמן וכוח לטפל בבעיותיו האמיתיות. רוב בני האדם, כבר אינם יודעים להבחין, בין מידע חשוב לחייהם, לאינפורמציה המטמטמת מוחו ולבו של אדם. הניתוח הזה אינו נוגע ליהודים בלבד. האנושות כולה שבויה בעידן המודרני בידי סוכני המידע המפעילים אותו שלא ברצונו. הם יצרות מנגנוני צריכה וצרכנות, הוצאות אדירות ואפשריות בזבוז כספים, שהוא צריך לעמול קשה להשיג אותם. הידיעות המרגיזות מקפיצות את לחץ הדם של צרכן התקשורת והטכנלוגיה ושעות הרביצה שלו ליד המחשב, מונעות ממנו פעילות גופנית ועשיה יצרנית, שמועילה לו ולביתו ולעבודתו ולמשק הכלכלי כולו.

 ושוב, כל זה מלבד הנזקים הרוחניים והנפשיים, שנגרמים במירוץ הטכנולוגי לאדם היהודי המאמין בהשם ויודע כי הוא בא לעולם ללמוד תורה ולקיים מצוות ולהתבונן בתפילה. גם תפילתו ולימודיו של צרכן הטכנולוגיה מתקשים להיקלט במוחו המלא בקש וגבבא רוחנית וגשמית.

 אין פלא שהמחשב והאינטרנט והסלולריים, בעיקר אלה הדרושים באמת לצרכי עבודתו ופרנסתו וכלכלתו של האדם, מעסיקים אותו בכל שעות היממה ואין לו פנאי ללמוד, לנוח, לעשות משהו עם עצמו. הוא כל הזמן צמוד למסך הפוגע בעיניו, בבריאותו ובשלוותו. כל זה עוד לפני שדיברנו מילה על מי שחלילה נסחף לבוץ הטובעני של כל התועבות והתהומות אליהם נסחפים רבים וטובים שלא עומדים בנסיונות הקשים. ומי יאמר זיכיתי ליבי.

 על אחת כמה וכמה, כשמדובר בגלישה לתהומות לצרכי בידור ופנאי, הרי זה ממש בבחינת כל בואיה לא ישובון ח”ו והדברים ידועים לכל ואין צורך להאריך בהם.

 לכן אין מנוס לעולם בכלל, לעם ישראל בפרט וליהודים חרדים ביתר הפרט, להציל את נפשותיהם מן המכונית המשתוללת והחשמל הזורם בקירות הבית ללא כל הגנה. אין ספק כי יבא יום והעולם ימצא כללים מחייבים, כדי להינצל מן הטירוף הממוחשב. כבר היום יש חברות גדולות שחוסמות בפני עובדיהן את היכולת לגלוש ולשרוף את זמנו של המעביד, בדברים שאינם לצורך העבודה. אם משקיעים לא רוצים, שעובדיהם יגלשו משום שריפת זמן וכסף, על אחת כמה וכמה הורים שמשקיעים בילדיהם את כל כוחם ואונם ומרצם ושאיפותיהם, צריכים להציל אותם מלגלוש לתהומות, שטומן בחובו המחשב.

 הבעיה היא שאיש אנו יודע כמה שנים יעברו וכמה קרבנות יפלו במלתעות המחשב, עד שיימצאו הדרכים והטכנולוגיות שיגנו ויחסמו ויסדרו את התנועה ברשתות המחשב. עד שיושגו וייקבעו חוקים ומסלולים, שיאפשרו לבני אדם להשתמש במחשב לצורך הדברים הנחוצים באמת, משתוללת המכונית הטכנולוגית והרכבת דוהרת על נשמות אנשים וילדים ונופלים קרבנות ונשרפים נשמות ונחרבים בתים שלימים רח”ל. את זאת יודעים גדולי התורה שליט”א ולכן הם נחלצו חושים להזהיר גדולים על הקטנים, לגדור גדרות ולסתום פרצות, כדי להציל נשמות יקרות מרדת שחת.

 יהי רצון שחפץ ה’ בידם יצליח להציל את הדור העומד בפני שואה רוחנית ח”ו, עד שימצאו פתרונות טכנולוגיים, לבלום את השתוללות הטכנולוגיה להרס חיי האדם ונשמות ישראל. כבר הובטחנו: כי לא תישכח מפי זרעו. אבל אנו צריכים לעשות כל השתדלות, כדי שנזכה לברכה: “לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>