לשמוע בקול מרן – וברכת מרן

ברכת מרן - ויזכה לנחת מהילדים

לגליון המעניין לחץ כאן – חינם!

שעת חצות ליל. כפור ירושלמי מקפיא. אחרוני המתפללים
על קברו של מרן עוזבים את המקום.
האשה שעומדת מצונפת וראשה בתוך ספר התהילים, מרשה
לעצמה להגביה קצת את הקול. קולה שבור, מרוסק. קול של
אנשים שעברו יסורים נוראים של אובדן. "אנא השם. תעשה
שהוא יחזור אלינו, שהבית לא יתפרק, אנא, אני כבר לא
יכולה. כל פעם שהוא חוזר לכמה שעות והראש שלו תקוע
בתוך המכשיר המטונף הזה, אני מרגישה שאני נגמרת.
לא רק אותי הוא כאילו לא מכיר, גם את הילדים. מסכנים,
השם, מה יהיה איתם, תרחם עליהם, ילדים קטנים". והיא
פורצת בבכי נוראי. כל גופה רועד, והדמעות נשפכות ממנה
ללא הפוגה. בבכי המיוסר הזה מתנקז כל הסבל הנורא של
החדשים האחרונים. כשהיא נרגעת מעט, נתקל מבטה בציון,
ופתאום צפים לה הזכרונות. היא נזכרת איך הם הולכים ברחוב
ורואים מודעה עם התמונה של מרן. היה שם ציטוט ממה
שהוא דיבר בלוויין שאיסור חמור להחזיק מכשירים טמאים.
היא אמרה לו אז, "נו.. מה אתה אומר על זה". והוא הגיב
בביטול, "אני חייב את זה". היא ניסתה בכל זאת, "לפחות
תיקח מכשיר שאפשר לעשות בו חסימה, מרן אומר שזה
איסור חמור". הוא מלמל משהו בגיחוך מוזר, ובזה נגמר
הדיון. כשהיא נזכרת בזה עכשיו, היא לא יודעת אם כבר אז
הוא היה מכור, או שזה התחיל אחר כך. אבל דבר אחד ברור
לה, שלפני שהוא קנה את המכשיר הוא לא היה מתייחס
באדישות לדברים של מרן. כשהיה עדיין שולחן שבת יהודי
בבית, הוא היה קורא בקול כמה הלכות מה'חזון עובדיה' וכל
כולו היה אומר כבוד לכל מילה של מרן. הזכרונות משולחן
השבת שבים ומציפים לה את הדמעות, גרונה חנוק מהבכי,
והיא מהרהרת, "מרן בטח היה בוכה כשהוא היה שומע
סיפורים כאלו, לכן הוא כל כך צעק שיעזבו את המכשירים,
אם היו שומעים לו בזמן, לא היו היום כל הבכיות על הבתים
שנהרסו"…
עגמת נפש עצומה
זה כאב לו נורא. זה גרם למרן עגמת נפש עצומה.
כשהיה אצלו בשנתו האחרונה יהודי נכבד העוסק בשיווק
תשמישי קדושה ודיבר עמו על ענין הנוגע לשמיעה בקול
חכמים, אמר לו פתאום מרן בכאב עצום, "אתה יודע כמה
עגמת נפש יש לי מהאנשים שלא שומעים וממשיכים
להחזיק מכשירים טמאים"?!
אין!!! אין אדם שאוהב את מרן ומסוגל לעשות לו כזאת
עגמת נפש. כל מי שמחזיק כזה מכשיר עושה זאת מחוסר
מודעות לכאב של מרן. אם אדם היה יודע שהמכשיר שהוא
מחזיק מכאיב לליבו של מרן, הוא ודאי היה מוצא פתרונות
איך להסתדר. אם הוא מוכרח מכשיר כזה לפרנסה הוא
יחפש מכשיר עם חסימה מוחלטת מכל הדברים האסורים.
רק פתרונות כשרים
מרן הקדיש מידי פעם את שיעורו השבועי המשודר בלוויין,
להתריע על חומרת העניין. באחד מהשיעורים הוא האריך
בחומרת האיסור להחזיק אינטרנט פרוץ ומכשירים טמאים,
ובתוך דבריו זעק, "אלו המכשירים שאסרו אותם גאוני
ישראל, לא להשתמש עם זה בכלל"! מרן הגביה את קולו
והוסיף "כל המכשירים הטמאים, תוציאו אותם"!!!
דבריו הנחרצים עוררו הדים רבים. סוכני סלולארי גדולים
דיווחו על אנשים רבים שבאו להחליף את מכשיריהם
במכשירים כשרים.
לאחר מספר ימים נכנס אל מרן רב קהילה משכונת רמות,
ושאל מה לומר לשני יהודים מקהילתו שלצורך פרנסתם
צריכים אייפון, האם ניתן להתיר להם את הדבר, מרן תמה
ואמר, "לאבד את המשפחה בשביל פרנסה? יקחו רק
פתרונות כשרים"!!!
מביאים לאדם צרות
לחדרו של מרן נכנסה רעייתו של ראש ישיבת "מחנה ישראל",
להיוועץ בדבר בעלות תשובה שהיא מתעסקת עימן. כאשר
היא הזכירה בתוך הדברים את המכשירים הפסולים, נזדעק
מרן, דפק על השולחן, ואמר בתרעומת, "כבר אמרתי הרבה
פעמים שעבירה להחזיק אותם, למה יש כאלו שמחזיקים
את זה". מרן הרהר לרגע ואז הוסיף ואמר, "האינטרנט
הפרוץ, והמכשירים הטמאים מביאים לאדם צרות. אדם
צריך לברוח מהם כבורח מן האש, ויזכה לנחת מהילדים,
לשפע פרנסה, לבריאות ולכל הברכות".
מארבעת המינים או משבעת המינים?
באחת משכונות הצפון בירושלים עובד סוכן ביטוח ירא שמים
והוא מספר על עובדה מרתקת. "נכנסתי למרן, וסיפרתי לו
שיש לי אינטרנט מסונן, אך הסינון אינו מסוג המיועד לציבור
החרדי, ועל כן אני נתקל בהרבה תמונות לא צנועות, ולעיתים
אף בתכנים חמורים יותר, ואני מסתפק אם מותר לי להמשיך
להשתמש בזה לפרנסתי. אני מסיים להציג את הפרטים ומרן
אומר לי לעזוב את הסינון הזה ולעבור לסינון שאותה חברה
ייעדה לציבור החרדי )כלומר מארבעת המינים ולא משבעת
המינים…(. התפלאתי מאד, מנין למרן הידיעה על סוגי
הסינונים השונים. מרן הבחין בפליאתי ואמר לי, "לפני שבוע
היו כאן בני זוג, שסיפרו לי שיש להם את אותו סינון לצורך
פרנסה, ובכו בפני שהם גילו שבנם בן השלש עשרה היה לוקח
בלילות את המחשב ומסתכל בטלוויזיה שהסינון לא חסם
אותה. שלחתי לברר בעבורם, ומד' יצא הדבר שהבירור נעשה
גם בשבילך".
הבכי של מרן
לא בכדי היה יחסו של מרן חריף כל כך נגד האינטרנט הפרוץ
והמכשירים הפסולים. הוא ראה מקרוב ממש את הטרגדיות
האיומות שמחוללים אותם מכשירים. אל חדרו היו באים
אנשים אומללים ונשים בוכיות שבן זוגם שקע במצולות
המלכודת של האינטרנט הפרוץ. הם היו מספרים למרן
בפרטי פרטים על יסורי הנפש, על הסבל של הילדים, על
הבית שעומד להתפרק. ומרן בליבו הרחום והאוהב היה
בוכה יחד עמם. הוא היה לוקח את השמות להעתיר עליהם
בתפילה, ומבקש מהם להתריע באזני כל מי שהם מכירים,
שאסור באיסור חמור להחזיק אינטרנט פרוץ ומכשירים
פסולים.
איסורי תורה חמורים
מרן היה אבא אוהב של כל אחד מאיתנו. הוא דאג לכל אחד
דאגה אישית כאילו הוא בנו היחיד. כולנו רוצים להחזיר לו
אהבה על אהבתו. אבל אי אפשר מצד אחד לאהוב ומצד שני
לעשות דברים שמכאיבים לו. כל זמן שאדם לא ידע מזה,
ד' יכפר בעדו, אבל כשיודע הוא שמרן דיבר בשיעור בתוקף
שאסור בשום אופן להחזיק כאלו מכשירים, ודאי שלא יעשה
נגד דברי מרן.
כשמרן עומד בשיעור ומכריז קבל עם בלשון ברורה שאיסור
חמור להחזיק מכשירים שיש בהם אינטרנט פרוץ, זו לא
המלצה או אזהרה בעלמא מפני הסכנה, זה פסק הלכה ברור
ומוחלט. אסור!
ומבאר בנו מורנו הראש"ל שליט"א שהכוונה באיסור זה היא
לכמה וכמה איסורי תורה חמורים. ועל חלקם עובר בעצם
החזקת המכשיר, אף אם לא נכשל לצפות בדברי התועבה
)דבריו המלאים מובאים בהמשך החוברת(.
כשמרן וכל גדולי ישראל עמו, עומדים ואומרים שהחזקת
המכשיר היא איסור גמור, האם שייך שלא לשמוע לזה?!
אם היה אדם עומד בחדרו של מרן, והיה מרן אומר לו "אסור
לך להחזיק את המכשיר הזה", וכי יש מי שלא היה שומע.
וכעת שאמר זאת מרן בשיעור לכל העולם יחדיו – וכי שונה
הדבר?!
מה מותר לפרנסה?
כשמדברים עם אנשים שמחזיקים מכשירים אסורים, ניתן
לשמוע שרבים מהם שוגים בטעות קריטית. הם אומרים "אני
צריך את זה לפרנסה". כביכול היתה הפרנסה מטה קסם
שמתיר את כל האיסורים.
מרן התייחס לטעות הזאת ואמר במפורש שלפרנסה מותר
רק כשיש סינון טוב שחוסם את כל הדברים האסורים, בלי
סינון טוב, גם לפרנסה אסור!
ענין זה גם הוא נתבאר בתשובת מורנו הראש"ל בשם אביו
מרן זצוק"ל ושאר גדולי ישראל. להתעלם מאיסור חמור
שמתריע עליו מרן וכל גדולי הדור עמו, זה לא שונה עקרונית
מלהתעלם חלילה מחילול שבת.
אך איננו עוסקים באנשים שבוחרים להתעלם. לכל היותר
מדובר בחוסר מודעות, או בהתמהמהות, אך כשתופס האדם
את חומרת הענין, לבטח הוא יזדרז לחסום כהלכה.

לא יוותר כל כך בקלות. שנים רבות הוא עבד בתיחכום, צעד
אחר צעד, להחדיר את הטכנולוגיה הרצחנית הזו לתוכנו. עכשיו הוא
בודאי יבוא עם גל של תירוצים, 'בסינון הזה לא לגמרי נח לעשות כך
וכך, ובטלפון החכם המוגן ישנו חסרון
זה או אחר', ואף אתה הקהה את
שיניו ואמור לו, "וכי בשביל תוספת
נוחות, אסתכן בקפידא נוראה
של מרן?! וכי בשביל פונקציה זו
או אחרת אסתכן בקפידא של ד'
יתברך שגורמת עונשים חמורים?!
וכי לא די לך בכל הנפשות הרבות
שרצחת בעזרת אותם מכשירים,
שאתה בא להחטיא גם אותי"…
מנהרות טרור
ברור לכולנו שאם היתה חלילה
חודרת בזמנו הטלוויזיה לכל בתי
הציבור החרדי, היינו נראים היום
אחרת לגמרי. כמה עלינו להכיר
טובה למרן שנאבק לפני כארבעים
שנה בתופעה של הכנסת טלוויזיה
לבתי ישראל.
באותה מידה ברור לנו, שאם חלילה
לא נוציא את האינטרנט הפרוץ
והמכשירים הטמאים מתוכנו,
ונישאר בסביבה המאפשרת גישה
לכל הדברים החמורים ביותר, הרי
שבנינו כבר עלולים להיראות אחרת לגמרי ח"ו. ומי יודע עד
כמה אחרת, רח"ל.
איננו יכולים לאפשר שבבתינו יהיו "מנהרות טרור"
שנותנות מעבר לכל הזוהמה והטומאה שמצויה ברחבי
תבל. ה'מנהרות' הללו כבר הביאו אלפי אסונות בנפש, של
משפחות מרוסקות. הן הספיקו להביא אין ספור מראות
אסורות ונוראות. הגיע הזמן לסנן כראוי את התוכן שמגיע
מכל העולם הטמא לביתנו. כולנו רוצים בתים טהורים
ששורה בהם השכינה.
מרן מתחנן אלינו
מרן פתח במערכה לעצור את
הנגף, ואנו מוכרחים להמשיך.
למעננו, למען עתיד בנינו, למען
כבודו של מרן, ובעיקר, למען ד'
יתברך.
צדיקים במיתתם קרויים חיים.
מרן ממשיך לזעוק ולהתחנן אלינו,
"בניי אהוביי, עד מתי יישפך
דמם של בחורי החמד ושל
בעלי המשפחות שנופלים
באינטרנט הפרוץ. עד מתי
ייהרסו משפחות, וישארו
הילדים המסכנים כיתומים.
עד מתי יכשלו אלפים בראיות
חמורות רחמנא ליצלן.
אנא מכם בניי, תעצרו את
זה, תוציאו את המכשירים
הטמאים והאינטרנט הפרוץ.
תחסמו את כל הדברים הרעים.
תסלקו מאיתכם את הצרות".
אין אחד מאיתנו שיכול
להתעלם. כולנו נקיים את
צוואת מרן. הצוואה שציווה עליה כל כך הרבה בחייו.
הצוואה שהוא ממשיך לצוות אותנו עכשיו.
וכולנו נזכה לברכתו, "לנחת מהילדים, שפע פרנסה,
בריאות ולכל הברכות".
מורנו הגאון הגדול חכם שלום הכהן שליט”א:
“יש מכה גדולה בעוונותינו הרבים, שיש בתוך משפחות את הענין
של המכשירים.
מכשירים? מכשילים! מטמאים!!
אדם שיש לו את המכשיל הזה בכיס שלו, כולו חטא מהראש למעלה
ועד הסוף.
כמה נפלו, כמה משפחות נהרסו, כמה בני תורה הלכו לאבדון.
ואפילו נניח שהיה יכול להיזהר שלא להיכשל, אבל עצם זה שכל הרבנים
אסרו את המכשירים הללו ואתה לא שומע אליהם, זו עבירה”!!!
כ”ק אדמו”ר הגה”צ
רבי דוד אבוחצירא
שליט”א:
“כבר אסרו כל גדולי ישראל
את המכשירים הטמאים
האלו, ומי שפורץ גדר ואינו
מקיים המצוה לשמוע בקול
דברי חכמים, מפריד עצמו
מכלל ישראל”.
מורנו הגאון הגדול רבי משה צדקה שליט”א:
“זה שיש בכיסו את המכשירים האלו, אוי לו ואוי לנשמתו, איך הוא
יכול להתפלל, איך הוא יכול להיות שליח ציבור, איך אפשר לצרף
אותו למנין בזמן שהסיטרא אחרא בתוכו, העגל נמצא בתוך כיסו.
אם נתפתה ללכת בסכנת מות באינטרנט הפרוץ במו ידיו רצח את
נשמתו.
לכן יתרחק מזה כבורח מן האש ויקח רק מכשירים חסומים
וכשרים”.
מורנו הגאון הגדול
רבי שמעון בעדני שליט”א:
“כל הצרה הזו של המכשירים
הטמאים, כל הלכלוך והטינופת
הזו, שאנשים מכניסים את השטן
בכיס שלהם והולכים איתו,
ד’ ירחם, זה סיטרא אחרא.
אדם מחזיק בכיסו את מלאך
המוות”.
שאלות ותשובות עם מורנו הראש”ל הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט”א
ש. לאחרונה ישנה התעוררות גדולה בענין נזקי האינטרנט. רצינו
לשאול האם יש בנושאים הללו הלכות או שהנושא מבוסס רק
על הצורך הבסיסי להתרחק מסכנות.
ת. יש כאן נושא הלכתי מובהק, מכמה טעמים, וראשית, מצינו
בגמרא בבא בתרא )דף נז:( שרבותינו ז"ל מגדירים את ההולך
במקום שישנם מראות אסורות כ"רשע", גם באופן שבאמת הוא
עוצם את עיניו. מחמת עצם הדבר שמכניס את עצמו למקום הנסיון
שיכול להכשל בלאו דאוריייתא של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי
עיניכם", וכן בלאו דאורייתא נוסף של "ונשמרת מכל דבר רע".
וראה בשו"ת יביע אומר )ח"ו או"ח סימן יב( בנושא דומה, בהכנסת
טלוויזיה בבית ה' ירחם, שהוא איסור גמור, והיא שורש פורה
ראש ולענה, לכל התועבות הרעות אשר שנא ה', ומשחית נפשו
הוא יעשנה, ועתיד ליתן את הדין. גם בספר הליכות עולם )ח"ד
פרשת בא סעיף כז( כתב, שהמכניס טלוויזיה לתוך ביתו, מלבד
ביטול תורה, בעצם הכנסת הטלויזיה לבית, יש איסור גמור מכמה
טעמים, ויש בה משום "לא תביא תועבה אל ביתך", ומשום "אל
תשכן באהלך עולה". עכ"ל. וכבר פסק מרן בש"ע )סי' ש"ז סט"ז(
שספר עמנואל וכיו"ב הקורא בו עובר משום מושב לצים, ועובר
משום אל תפנו אל האלילים, לא תפנו אל מדעתיכם, ויש בזה גם
כן משום מגרה יצר הרע בעצמו. ע"כ. וכל שכן במראות הפלאפון
והאינטרנט הפרוץ שמלאים תועבות רעים שלא נשמע כמותם.
וכמדומה שניסיון כזה עוד לא היה מימי בריאת העולם, שהיצר
הרע נכנס לתוך הכיס, ומזומן לפניו בכל עת ובכל שעה שמגרה
יצה"ר בעצמו, ה' ירחם.
וההרחקות בנידונינו צריכות להיות אף יותר מאשר לגבי הליכה
אצל נשים העומדות על הכביסה, כי כאן מעבר למראות אסורות,
אפשר להגיע לדברים חמורים ביותר. וכפי שמבואר בש"ע )אה"ע
סי' כ"א סעיף א(: "ולא יעבור וכו', אפילו בריחוק ד' אמות".
ש. האם בעצם הענין של החזקת האינטרנט הפרוץ ושאר כלי
המשחית, עוברים על איסורי תורה ממש גם אם באמת לא
נכשל במאומה.
ת. כבר נתבאר שבעצם החזקת מכשירים אלו יש משום לא תביא
תועבה אל ביתך ומשום אל תשכן באהליך עולה, וגם מצינו שחז"ל
קראו לאדם כזה בשם "רשע".
ועוד צריך לידע, שכאשר גדול הדור או חכמי הדור באגודה אחת
גוזרים גזירה, יש חיוב לשמוע לכך ממצות עשה של ועשית כלל
אשר יורוך, וכן משום לאו דאורייתא של ולא תסור מן הדבר אשר
יגידו לך ימין ושמאל. ראה בזה באורך בחינוך )מצוה תצה, ותצו(,
שמצוות אלו נוהגות בכל דור ודור. וכן הוא דעת הרמב"ם ועוד
ראשונים. והארכנו בזה בספר שלחן המערכת חלק ב' מערכת
הוראה. ואם כן, כאשר איננו שומע לדברי גדולי הדור ומשתמש
באינטרנט פרוץ או במכשירי הנייד האסורים, אף שבאמת לא
נכשל ושמר את עצמו, מכל מקום עבר על מצות עשה מן התורה
ועל לאו מן התורה, בעצם הדבר שלא שמע בקול גדולי ישראל.
וזה עיקר גדול בתורה ועמוד גדול בדת להיות נשמעין לגדולי
ישראל. ובדברים כאלו הולכים אחר גדול הדור ]כמ"ש החינוך
שם[, או אחר רוב גדולי ישראל, ולכן אין אדם יכול לטעון הרב שלי
הוא רב פלוני, והוא לא הצטרף לרשימת הרבנים שחתמו ולכן
אינני מחוייב להשמע לאותם גדולים.
ש. ישנם שאין מוגדר אצלם מספיק כללי ההרחקה הנדרשת
וההוראה במקרה של צורך להשתמש באינטרנט לפרנסה
וכיו"ב.
ת. ההוראה היא פשוטה מאד. אינטרנט פרוץ אסור לחלוטין, ורק
אינטרנט מסונן כראוי מותר במקום של צורך פרנסה או הכרח
גמור אחר. ההוראה הזו מוסכמת אצל כל גדולי הדור, ולפני
מספר חדשים נתפרסמה גם במכתב של מרן אאמו"ר זצוק"ל.
ש. מדוע אינטרנט מסונן אינו מותר לכתחילה – גם למי שאינו
מוכרח.
ת. ראשית, משום שגם אחר הסינונים אין האינטרנט נקי לחלוטין,
ושנית משום שאר הבעיות הקיימות באינטרנט כגון ההתמכרות,
לשון הרע וביזוי וזלזול בחכמים, ועוד בעיות נוספות. ולצערנו אף
באתרים חרדים נכשלים בתגובות בביזוי חכמים ממש, מתייחסים
לגדולי תורה, שכל ימיהם עמלים בתורה, כבעלי אינטרס צר,
וגורמים לבזיון כבוד התורה.
ויש לציין שההיתר במסונן במקום הצורך נאמר רק על הסינונים
המיועדים לציבור החרדי, ושנתברר שאכן החסימה פועלת כראוי
]שיש שעושים חסימות אך אינן מועילות כראוי כלל[, אך בשאר
הסינונים יש הרבה מאד דברים אסורים.
ש. מפורסם בציבור שיש מקרים רבים של נפילות ושל התפרקות
בתים מחמת האינטרנט, האם הדברים הם באמת עד כדי כך.
ת. הרבה יותר ממה שאנשים יודעים, הם אינם יודעים. כי
בנפילות אלו פעמים רבות נשאר אדם כלפי חוץ כאדם
תורני ובתוכו הוא נמצא בעולמות של טומאה רח"ל. ואיבד
את עצמו מעולם הזה ועולם הבא, והכל בעבור שטות ודמיון
של כמה רגעים, שעבורם יורד לשאול תחתית רח"ל, וכבר
שוקע בטומאה. וחז"ל כבר אמרו על דברים כאלו שאין לזה
אפוטרופוס, ואין אדם שיכול לומר על עצמו שהוא מוגן.
ש. מה גורם לזה שיש אנשים שאינם נשמעים לגדולי ישראל.
ת. כל אחד חושב, לי זה לא יקרה, ואני אשמור את עצמי, אך
צריכים להאמין בדברי חז"ל שאפילו אם ודאי עוצם את עיניו,
נקרא רשע. וגם בלאו הכי צריכים להיות נשמעים לגדולי ישראל,
וזו יראת שמים אמיתית.
גם שיש מחמת התקשורת הכללית, השפעה של לעג לחכמים
וכלפי העולם החרדי. ויש רבים שאינם חזקים בדעתם ומושפעים
מכך. ונודע כי השבח של עם ישראל הוא שאנו נאמנים להשי"ת
אשר קבלנו תורתו בסיני, והבדילנו מאומות העולם, מהם וכל
המונם, קול המון גוים, והעונג אמיתי הוא בהקפדה על חיי תורה
ומצוות, ובכל דור היו מקנטרים את עם ישראל שיש בכך "צמצום".
הרבה מאותם שהכניסו את המכשירים האלו לביתם,
החריבו את ביתם ואת חינוך ילדיהם, וילדיהם פרקו כל
עול מוסר וחינוך, ובועטים בהורים, וכו' וכו’, ה' ירחם.
לסיכום:
מי שמחזיק אינטרנט פרוץ, אייפון ודומיו )וכן פלאפון לא כשר
וחלק ממכשירי הנגנים(, עובר בכמה איסורים:
א. משום האיסור לעבור במקום שיכול להיכשל במראות אסורות
ובגמ' קראו לאדם כזה בשם "רשע", גם אם לא נכשל.
ב. משום אל תפנו אל האלילים.
ג. משום אל תשכן באהלך עולה.
ד. משום לא תביא תועבה אל ביתך.
ה. משום האיסור לישב במושב ליצים.
ו. משום ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
ז. משום ונשמרת מכל דבר רע.
ח. מאחר שעובר על הסכמת גדול הדור, עובר גם כן על לאו דלא
תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.
ט. וכן על מצות עשה של ועשית ככל אשר יורוך.
וראוי ל"ועד הישיבות" להחתים את כל ראשי הישיבות, ספרדים
ואשכנזים וחסידים, ויחליטו כי בחור הנמצא אצלו מכשיר לא
כשר, יקראו להורים ויודיעו להם שהבן חייב לעבור ישיבה אחרת,
למען ישמעו וייראו. כי מי שנחשף לזה מאבד את כל עולמו, וחובה
לגדור גדר גדול בזה. ודיברתי על זה עם מרן אאמו"ר, ואמר לי
שיש להזהיר תחלה את הבחורים, בבחינת אין עונשין אלא אם
כן מזהירין.
ובישיבתינו ישיבת "חזון עובדיה" לפני מספר שנים מצאתי אצל
בחור טלפון לא כשר, ובסוף הסדר הכנסנו דלי עם מים לאמצע
ביהמ"ד, ובפני כל הבחורים הכנסתי את הטלפון למים לקיים
"שיקע צרינו בתוכו". ואפילו שהבחור שילם על כך במיטב כספו,
אין הרבנים צריכים לשלם לו על זה, כי הרי היתה התראה ואיהו
דאפסיד אנפשיה, וחשיב כהפקיר ממונו.
ש. לפי המצב העכשוי שהדברים הללו לצערינו
חדרו, יש תקוה לתיקון משמעותי של הענין?!
ת. ככל שהדברים הללו חדרו, התגברה גם
המודעות לסכנות, ויותר ויותר אנשים המוכרחים
לזה לפרנסתם חוסמים כראוי. לפני עשרות שנים
כשהחלה לחדור הטלוויזיה - שהאינטרנט הפרוץ
חמור ממנה בהרבה - מרן אאמו"ר זצוק"ל ושאר
גדולי הדור התריעו על כך בכל תוקף. גם אז היו
שחשבו שזה כבר נכנס ואין תקוה, וב"ה כיום היא
נמצאת מחוץ לתחום. ומקוים שבע"ה כשיתפרסמו
הדברים עוד, כל ירא ה' יתן אל ליבו את חובת הענין
לשמוע בקול חכמים מבלי התחכמויות ותירוצים.
ועל ההורים לפתוח עיניהם עינא פקיחא על
ילדיהם כבר מהת"ת וישיבה קטנה, שלא
יתחברו לכאלו שיש להם מכשירים כאלה, וכ"ש
שלא יקנו להם בשום אופן פלאפון. ואם לא
יעמדו על הדברים בקטנותם, לא תהיה להם
שליטה על מעשיהם כשיתבגרו. ]רק שינהגו
בתבונה ובדעת, בדרכים שבאמת יביאו
תועלת ולא יביאו נזק ח"ו, וראוי להתייעץ עם
תלמיד חכם מוסמך[.
וגם הבעל ישגיח מאד על מקום העבודה
שאשתו נמצאת, שאין שם מכשירים
מקולקלים, ועדיף שאשתו לא תעבוד
ויאכל לחם צר ומים במשורה, מאשר אשתו
תעבוד במקומות שיש שם אינטרנט פרוץ,
כי יכולה ח"ו להתקלקל או להשפיע על
הילדים בחוסר מורא שמים. ואם יש הכרח
להשתמש במחשב, יש לוודאות שיש
בו חסימה מחברה שמקובלת על גדולי
ישראל כבעלת חסימה אמינה. וכל שומע
בקול גדולי ישראל ישכון בטח, וגדולה
זכות האמונה בדברי חכמים לעמוד לזכות
בימים של חבלי משיח, ויה"ר שיעמוד
לזכות לכל השומע בקול חכמים להתברך
בבני חיי ומזוני וכל מילי דמיטב, ושנראה
בקרוב בנחמת ציון וירושלים, אכי"ר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>