"מר לוי, רציתי לשאול מדוע אתה כל כך מתנגד לפלאפון מוגן-מסונן, למרות שיש רבנים שהתירוהו?".

המאבק לטוהר התקשורת

"מר לוי, רציתי לשאול מדוע אתה כל כך מתנגד לפלאפון מוגן-מסונן, למרות שיש רבנים שהתירוהו?".

נ.

תרשה לי לגלות לך, שאני מתנגד גם לפלאפון כשר כשר, ואפילו חסר זכרונות ועתיק ולא שווה חצי שקל. תשאל למה? כי הפכנו כולנו למסוממים סלולריים למכשירים לשיחות סרק ולשטויות והבלים, כי לפתע פיתאום מרכז הכובד של חיינו הוא הפלאפון, הוא האדון ואנחנו עבדיו הנרצעים. במידה רבה גם מי שמכור באהבתו לפלאפון הכשר, הוא חולה בנפשו, אומנם לא חולה קשה, לא נורא, אבל חולה. ולמען האמת הוא צרעת ממארת, ומיותר וניתן לנהל חיים גם בלעדיו.

אז ככה, ועד הרבנים שהתיר את הפלאפון היעני מסונן-מוגן, איפשר – בשיקול דעת עמוק – לחולי הנפש של האייפון ודומיו, לעשות תחנת ביניים עם המוגן, לסייע בעצם להיפטר אט אט מתחלואי הזוועה של הפריצות האינטרנטית, ולקבל רעל מוחלש על ידי המוגן, נכון, נותנים לזה כותרות של "לצורך פרנסה" או "לצורך פיקוח-נפש" ושאר תרוצים קלושים. זכיתי כבר להכיר עורכי דין, אדריכלים, קבלנים ורואי חשבון, שצמודים לפלאפון כשר, ואף אחד מהם לא מת, ולא נפל בעסקיו. יש אחד שמגלגל מליונים, ואפילו מכשיר נייד אין לו. אגב, בלי ווטסאפ, כי הווטסאפ הוא הדלת האחורית לכל הזוועות והנפילות.

לגופו של עניין, אם אתה מכור, חולה נפש סלולרי של הדיוטא האחרונה, תפנה לוועד הרבנים שיאפשרו לך מוגן. ומשם, אם ירצה השם, ניפגש אחרי חודשיים שלושה "במועדון הפלאפון הכשר", באגף של הנורמליים (יחסית כמובן).

מה שבין דאע"ש לאייפוניסט…

"אדון לוי, אתה מתבטא באופן בוטה מדי, ואפילו מעליב ומשפיל כלפי יהודים – שהם אחים שלך – שכל חטאם שיש להם מכשיר כזה או אחר. אנא התמתן בבקשה".

ל.

ל. יקר. הרשה לי לעדכן אותך, שרבים וגדולים בדור הזה, מתבטאים וחושבים בדיוק כמוני, על התופעה ועל נושאיה ונשָאֵי נגיפיה. מי שבז לגדולי הדור, מי שעושה ליצנות מדעת-תורה, מי שמחטיא את רעייתו ילדיו וחבריו עם התועבה הסלולרית שבידיו, לא ראוי להערכה, כבוד, או התחשבות. ברור לך היטב  שמחבל פלשתינאי מחמאס או מדאע"ש שמחזיק בידיו רובה טעון ויורה על עוברים ושבים ברחוב רבי עקיבא בבני-ברק, איננו ראוי להערכה, כבוד או התחשבות. צריך לחסל אותו, ולמנוע ממנו להזיק לאזרחים תמימים. לך לאחד מגדולי הדור שתרצה, ותשאל אותו "כבוד הרב, מי יותר רשע מתועב ונבזה, מחבל פלשתינאי שהורג יהודים, או המתכנה חרדי שמחזיק אייפון?".

לך תשאל, ותחזור אלי עם התשובה, כי אני סקרן עד שורשי שערותי לדעת מה ישיבו לך.

המורה מסתובבת עם מכשיר טמא!

"שלום לך הרב לוי, הבת שלי מספרת שאחת המורות המקצועיות בביה"ס שלה מחזיקה מכשיר לא כשר, אני לא מרגישה מספיק חשובה לפנות למנהלת… ואני גם חוששת שהמנהלת לא תראה את ההלשנה שלי בצורה חיובית…".

ק.

נתחיל ראשון ראשון. בואי נצא מתוך הנחה שבתך טועה, והמורה היא צדיקה ואין לה אייפון. מצד שני, צריך לבצע פעולת בילוש שתאמת את הנתון. אם אכן הוברר הדבר, אז בואי נסכים שהמורה הרעה הזו מקלקלת את בנותינו, ומשרה מרוחה הקלוקלת על אישיותן. היא מוגדרת "מזיק". ומכאן, שאם מסתובב מזיק בביה"ס חובה להודיע על כך להנהלה. זו מצווה נעלה ולא הלשנה חלילה. אם היית יודעת שהטבח של אולם החתונות של בתך מכניס רעל למאכלים, היית שותקת? לא היית רצה למשטרה לדווח? תמהני.

ובאותה נשימה, אם את חוששת שהמנהלת לא תראה בעין טובה את "ההלשנה" שלך, אז יש לנו בעייה גם עם המנהלת. מה לעשות? לספוק כפיים ולבכות… כי ללא ספק בית-ספר כזה – מכובד ככל שיהיה – איננו ראוי ללמוד בו, וחלילה לנו להיות שותפים בהשחתת נשמתן של בנות תמימות. אם יש לך אלטרנטיבה להעבירה לבי"ס אחר, אז לברוח משם ומהר.

מנהל ת"ת – בתעלת הביוב!

בחורצ'יק חילוני אחד דאג להגיע אלי ולהראות לי במכשירו הטמא, התכתבות בווטסאפ הטמא, של מנהל תלמוד-תורה עם כנופיית עכברי הקבוצה. הלה, האמור לחנך את ילדי ישראל ליראת-שמים, להכנעה לדעת-תורה, לכבודו של הקב"ה, מתבטא שם כמו פרוץ, כמו אחרון העכברים, ואוי לאותה בושה.

אומר לי החילוני: "מה יש לכם טענות כלפינו, אם אתם החרדים כותבים ומתבטאים בדיוק כמותינו?".

בלעתי את הלשון וניסיתי לחפש כף זכות על המנהל הטיפש הזה, ונפטרתי מהאיש צולע וזב-חוטם. קורה.

מה שנותר לי להציע לטובת הקוראים היקרים, שתהיו אתם שליחים נאמנים לקריאתם של מרן זצוק"ל ושאר גדולי הדור, וכשתראו (או תשמעו) על מנהל בי"ס משלנו, הדוהר בתעלות הביוב של הווטסאפ, תפתחו לו את המכסה, ותשלחו אותו להתרחץ, ותזדעזעו בינכם לבין עצמכם, שבמקום להטמיע בהם יראת-שמים, הוא יכניס גם את ילדיכם עמוק עמוק לתעלות הללו, וילמד אותם לדבר ולהתנהג בעכברית. גועל נפש. ממש כך.

תלחמי כמו לביאה על גוריה

שאלה: בעלי עושה בבית כבתוך שלו, והנורא מכל הוא חושף את בני הקטנים לאינטרנט ולכל הגועל נפש ששם… מה לעשות?

תשובתי: עדיף בית ללא אבא, אם הוא מקלקל, או ללא אמא, אם היא מקלקלת. לכן, כל עוד ילדייך לא נגועים, כי הם קטנים, תלחמי, אל תניחי לו, אל תפחדי, עלייך למנוע את הרעלת ילדייך מפני המזיק, שהוא במקרה בעלך. זה נורא, אבל זו המציאות. כרגע הוא לא אבא, הוא מרעיל, הוא קוטל נשמות קטנות חסרות ישע, ועליך מוטל העול הכבד, המתסכל, להצילם לבדך. עדיף בית מפורק שיש בו ילדים מוגנים, שעשויים להינצל ולפרוח, מבית כביכול מושלם, שהריקבון פושה בו, והתרסקותו הרוחנית וודאית. צר לומר, אבל יש אנשים שהם מפעל-חיים לחלֵן את משפחותיהם, ולרעות בשדות זרים ולהרוס גם בתים אחרים.

אם את מרגישה חזקה מספיק – תצרחי, תבעטי, תשברי, כמו לביאה הנלחמת על גוריה. את כמו אֵם שילדיה טובעים בנהר, ותנינים רעבים מאיימים לבולעם. היא תלחם בהם כמו ארי רעב, ותצילם. כבר שמענו על אמא שבנה הקטן נדרס על ידי אוטובוס, ובכוחותיה הדלים היא הרימה את האוטובוס והצילה את בנה. יש סיכוי, האמת תמיד מנצחת. תמיד!!!

…………………………..

ברשותכם, לאור המאבק חסר הפשרות שמתנהל כאן על גבי העתון, ולנוכח מבול התגובות, רציתי לעשות עבורכם סוג של בידול, של הגבלה, של חלוקה.

ובכן, אנשים המתקראים חרדים הנושאים ניידים טמאים ובעלי מחשב פרוץ, מחולקים לשלוש קבוצות בולטות, ובעבר כבר נגענו בנדון, אך ראוי למשש בשנית את התופעה.

הראשונה היא הקבוצה האומללה. זו קבוצת המכורים הזועקים לעזרה, והם בהחלט ראויים שנעזור להם, ונתמוך בשאיפתם להיטהר ולחזור למסלול חיים תקין ונקי.

השניה היא הקבוצה החצופה, והיא בהחלט בולטת וחזקה, מורכבת מטיפוסים רחוקים רחוקים, שנטלו על עצמם את המשימה הניבזית להפוך את הציבור החרדי לבבואתם הקלוקלת. אם יש מלחמה, ואם יש צורך לבדל, להגביל, ולהרחיק מן ההשפעה הציבורית, מדובר על החצופים הללו.

הקבוצה השלישית היא קבוצת הנבוכים. אלה שברור להם שהם טועים ומטעים, אך ועם השקעה נכונה וחידוד ההשקפה בהחלט עשויים להינצל ולשוב הביתה בריאים ושלמים.

אין לי ספק שקל מאד לזהות את עצמנו באחת הקבוצות, ולהתבייש במידת הצורך.

לגופם של דברים. הציבור החרדי על ענפיו השונים, מחוזותיו ואגפיו המוזרים והמשונים, מצוי כיום בסוג של סינון פנימי אבל מהותי בכל קנה מידה. הסינון הזה איננו משחק, ואיננו תהליך סתמי, אלא אקט שמיימי מבהיל, שנועד לעורר את מי שנשמה עדיין בקירבו.

אין לנו מלחמה עם המדינה ששמה לה מטרה לְחָלֵן את ילדיה והיא עושה את זה באופן מוצלח למדי. אין לנו מלחמה עם צפעוני התקשורת אשר בזים לכל דבר שבקדושה, וגם אין לנו מלחמה עם תרבות המוסיקה והספורט של העולם המערבי, אשר מפילים לנו חללים לא מועטים. שלא לדבר שאין לנו שום קרב מוחות אידיאולוגי עם אף השקפה פילוסופית, חילונית, דתית-לאומית או תפישה כפרנית כלשהי. פשוט לא.

כל זה פָּאסֶה. היה ואיננו עוד.

חיינו עם המדינה ומגמותיה הנפסדות שחוקים עד לזרא. עם כל הכבוד למנהיגיה אנחנו שוחים במדמנה הזו ומחזיקים יפה את הראש מעל המים. שורדים. כנ"ל עם התקשורת הרעה והתרבות המערבית שמזנבת בנו.

לנו יש בעיה עם עצמנו, עם אנשים – בשר מבשרנו – שגדלו במחנה החרדי (על גווניו השונים), קיבלו חינוך איכותי בישיבות השונות, מכירים את הש"ס על סוגיותיו, ויודעים היטב דעת-תורה מה היא. המה חכמים להרע. הם – בכושר תיחכומם המבריק, בחלקלקות לשונם המתגלגלת – מסוגלים לשכנע שהם צודקים. "צודקים" שכאלה אשר סודקים ופוצעים ומפוררים את הריקמה הדקה והשברירית של צעירי הצאן, אלה ששואלים "אם לפלוני מותר גלאקסי… למה לי לא?" וכו' וכו'.

במידה מסויימת יש להשוותם למשכילי אותם הימים, שבעזרת שירה וסיפורת כפרנית עם פרצוף של שה תמים, הצליחו לרוקן את עולם הישיבות ולייצר את הציונות החדשה והמשכילית.

מה הפיתרון? דומני שהפיתרון נעוץ בבידול. יש לבצע אט אט תהליך של בידול, של הצבת גבולות בין מה שבאמת חרדי ונקי וטהור, לבין מה שכאילו חרדי ונקי וטהור, שאיננו אלא חילוני ומלוכלך וטמא.

עצוב? בהחלט. מדובר פה בסוג של ניתוח בבשר החי, שמקורו בהנהגה האלוקית העלומה והנסתרת, שנועדה לייצר את הקבוצה הקטנה, שכשיצעקו "מי לה' אלי" היא תהיה שם, ולא תדפדף באצבעותיה, כמו מטומטמת ונבערת על גבי מסך מכשיר צבעוני.

שתהיה קבוצה אחת נורמטיבית, יצוקה, זכה, שתקבל פני משיח.

 

אשמח לשמוע על שינויים והתקדמויות

קובי לוי

 

מחשבה אחת על “"מר לוי, רציתי לשאול מדוע אתה כל כך מתנגד לפלאפון מוגן-מסונן, למרות שיש רבנים שהתירוהו?".

  1. אנא בבקשה ממכם דאגו להפיץ עוד ועוד חומר על התומך כשר.
    הרבה הרבה בחורים טובים מישיבות טובות מסתובבים עם התומך.
    ומשם נופלים ואם לא נופלים, אז מתמכרים מתמכרים,
    כל הזמן הודעות כל הזמן קבוצות וואסטאפ ואחר כך לא מבינים למה הם ריקים מכל תוכן
    למה קשה למצוא בחורים טובים
    מדברים על הנושא עם בחורות שוב ושוב, ובחורים מסתובבים חופשי עם כל מה שאפשר
    ואני מדברת על ישיבות טובות ומצוינות מאוד מאוד

    זה מתחיל במוכשר, ורק הודעות זה עובר לקבוצת חברי הוועד וממשיך למכשיר קצת יותר משוכלל כי למה לא.. ואחר כך כבר הלאה והלאה
    והכי גרוע זה הדוגמא לילדים הקטנים יותר כי אם אח שלי בפוניבז יכול ומותר לא אז למה לי אסור?????????????

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>