החשוד

החשוד1

החשוד2

החשוד3

החשוד4

 

חשיפה איומה

"שהרב יראה בעצמו, זה לא מה שמספרים".
האויר הירושלמי הצלול של אחר חצות ליל לא הצליח להפיג את האוירה הטעונה.
רב השכונה חזר זה עתה מכינוס רבני הקהילות בבית מרן הגר"ח קניבסקי. הוא יוצא מבית הכנסת השכונתי ולצידו יוצא אחד מהאמידים שבשכונה. הרב פוסע לצידו, ומנסה לפתוח בשיחה. "חזרתי עכשיו מכינוס הרבנים בענין פגעי הטכנולוגיה ו…"
"סליחה, הרב, אני מבין לאן הרב חותר, אבל הרב יודע אני חייב את הגלקסי לפרנסה, אין לי כח להשתגע ולחכות עד שאני אגיע למחשב במשרד. בסך הכל אני לא בחור צעיר שנגרר בקלות, וחוץ מזה, זה בכלל לא מה שמספרים, הנה שהרב יראה בעצמו, זה לא מה שמספרים", הוא שולף את המכשיר ומציג אותו לעיני הרב. מבלי לצפות לתגובה הוא מעביר באצבע לכאן ולשם, עובר מתפריט אחד לשני, ולפתע…
פניו של הרב מחוירות…
ולמולו עומד אדם עם גלקסי רועד ופניו מאדימות…
לחייו בוערות כאש… הוא לקח סיכון שיתגלה שהמכשיר שהוא מחזיק מלוכלך אבל הוא לא חלם שייחשף שהוא עצמו מלוכלך…
מרידה בגדולי הדור
"בעלי האייפון". מושג שהפך מכבר בקרב הציבור לשם נרדף לאנשים מסוימים שמתעקשים בכל מחיר להתבזות קבל עם ועדה.
המילים הללו – שכוללות כמובן גם את בעלי הגלקסי, הבלקברי ודומיהם – נעשו ביטוי לאנשים שמורדים בגלוי בכל גדולי הדור.
יכול מרן הגר"ש ואזנר לזעוק בדרשתו שאם לא יעזבו את זה אין להם חלק לעולם הבא, ולפסול באמצע חופה עדים שמחזיקים מכשירים כאלו, ולמחרת נראה באיצקוביץ את אותו חיוך רדוד אל תוך המכשיר כאילו כלום לא קרה.
יכול מרן הגר"ח קניבסקי להודיע שמחזיקי המכשירים וכל משתמשי האינטרנט הפרוץ מסתכנים ביום הדין בצרות רבות ורעות רח"ל, והם בשלהם, טומנים את ראשם בחול.
יכולים אנו לראות את אותו אדם מתעניין בדאגה בבריאותו של מרן הגר"ע יוסף, ולא להתייחס כשהוא אומר שמי שמחזיק מכשיר כזה מביא לו עגמת נפש עצומה.
כל גדולי הדור הכריזו מלחמה על המכשירים הללו, מרן הגראי"ל מתריע שזה מביא את המחלה הנוראה, מרן הגר"ש אוייערבאך זועק שהם מחריבים את ביתם ואת הדור, מרן הגר"נ קרליץ יוצא במכתב וכותב על אותם אנשים "להתרחק מהשפעתם", והם מזלזלים, לא מעיפים מבט, עומדים בפרהסיא בלא בושה וממשיכים לחייך אל המכשיר…
הם יודעים שזה מקומם את הציבור לראות אותם מורדים בכזו עזות מצח בכל גדולי הדור, בשביל הפרנסה כמובן, אבל זה לא כל כך מטריד אותם, כי הם כבר מזמן לא מרגישים את עצמם כחלק מהציבור שמנהיגיו הם גדולי הדור.
דבר אחד הם לא מבינים…

סוד גלוי
הם לא מבינים שהציבור יודע עליהם הרבה יותר ממה שהם חושבים. נדמה להם שהסוד הנורא נשמר בינם לבין עצמם והם לא תופסים שכבר מזמן זהו "סוד גלוי".
הם חושבים שלכל היותר אנו מביטים עליהם ככאלו שנכשלים לפעמים בראיה אסורה, כאדם שנאלץ לעבור ברחוב חילוני.
הם סבורים שאנחנו תמימים, הם מנותקים מהמבט הרווח בציבור.
המכשיר הזה הרי מלא וגדוש במקומות טמאים מכל סוגי הזוהמה והעבירות החמורות הקיימות בתבל, ובהם המוני מקומות שבנויים במכוון כמלכודת דבש נוראית ומושכים אליהם מליוני בני אדם, וכולם מבינים שאדם שמחובר למכשיר האיום הזה בכל שעות היום (והלילה),
הוא חשוד…
אנחנו לא תמימים…
הוא כמובן ירקע ברגליים ויתרגז ויתעלם ויצעק ולא יתייחס, אבל את האות קין שצמודה למצחו, הוא בבחירתו זה שפועל להנציח עם המכשיר הצמוד לראשו המחוייך…
מי שללא הרף מעורר על עצמו חשדות נוראיים אינו יכול לרטון על כך שחושדים בו…
כשהוא יפלבל בעיניו וישאל בתמימות מעושה "מדוע אתם משחירים את פניו של יהודי יקר כמוני", אף אנו נאמר לו, עמוד רגע קט למול המראה וראה מי השחיר את פניך, אם אנו או שמא אתה. אף לו היית "צדיק בסדום" אמיתי, לא היה מוטל עלינו לשמר את כבודך האבוד ולפרסם קבל עם שעליך לא מדובר, כי למרוד בגדולי הדור ודאי מרדת, אבל הלא יודע הנך היטב את גודל "ריחוקך" מכל אותם "אביזרייהו". ושמא שקעת כל כך בחבית הזפת האיומה שכבר אינך חש שפניך שחורות. אבל דע לך, שהציבור כולו שמביט בך מבחוץ, רואה ומבחין בשחור הנוראי ויודע עליך את הכל…

מחאה ציבורית
אנחנו נכנסים למנחה שגרתית ב"זכרון משה" ולפתע מגיע אדם שבידיו קרטון סגור ונעמד ליד הבימה.
הצצה חטופה בכיתוב שעל הארגז מגלה שמדובר ב.. טלוויזיה… מתעוררת מהומה שקטה, אחד רוצה לפתוח בצעקות, אחר מחליט לנסות קודם בשקט, הוא ניגש אל התמהוני, ולוחש בפליאה, "טלוויזיה??, בבית הכנסת??!"
נשמע הזוי?! ומה נעשה שהאיש הזה נכנס גם אלינו לפעמים לתוך בית הכנסת, ורק שבמקום טלוויזיה גדולה ומגושמת, כזו של פעם, הוא מחזיק טלוויזיה קטנה ומתקדמת, ולא רק טלוויזיה יש לו במכשיר שבידו אלא גם דברים חמורים ממנה פי אלף, כל תועבות העולם המזויעות ביותר.
הוא מכניס לתוכינו חיבור אוירי לכל העבירות החמורות שיש בעולם, הוא נמצא בתוכינו עם בור ניקוז של כל הזוהמה המצטברת מכל רחבי תבל, וכל זאת מתוך מרידה וזלזול בגדולי הדור.
הנוכל לשתוק, האם אפשר להתעלם??
נכון, לא תמיד קל להעיר, אבל אם יכנס אדם לתוך ביתנו ויעמוד ויזלזל בהורינו, לבטח נמצא את הדרך כיצד להראות לו את הדרך…
המצב חמור מאד. בעלי האייפון מתעקשים, ועתיד כולנו בסכנה. הם ממשיכים להחדיר את המכשירים לתוכינו, ואין לנו ביטוח שמחמתם לא יפול חלילה מי מצאצאינו. כל אחד שהולך עם מכשיר כזה מכניס לסיכון גבוה את בנינו.
בכל משך הדורות נתבעו גם צדיקים על העבירות של הרשעים מפני שלא קיימו כלפיהם את חיוב הדאורייתא של תוכחה.
אם אנו נישב בשלווה, הם יוכלו להמשיך להתעסק בחמורי חמורות ולהפגין אדישות ועזות.
אבל אנחנו לא נשתוק, אנחנו נעמוד על נפשינו. לא יהיו בתחומינו מכשירים טמאים.
לא ניתן שימנעו מאיתנו לגדל את ילדינו באיזורים נקיים ומוגנים מכל הזוהמה שבחוץ.
כל מחאה ב"חשוד", מצטרפת למחאה הציבורית האדירה שמבעבעת מתחת לפני השטח.
וכשבקרוב תתבער הטומאה מן הארץ וכל מכשירי הרשעה כעשן יכלו, יעמוד לפניו ית' ספר הזיכרון עם השמות של כל החרדים לדבר ד' שנדברו לעצור את הנגף ולשמר את מחנינו בקדושתו.
ולואי ילמדו תועים בינה ויקבלו עול מלכותו עליהם…
ויזנחו את עצביהם…
וניעשה כולנו אגודה אחת.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>