סרטים – אני אגואיסט!

שלום, האם הגעתי לקו יעוץ לצעירים?

"כן, בהחלט, שמי הרב שמעון, במה אוכל לעזור".

טוב, את שמי אני מעדיף לא לומר, ובהמשך תבין למה, ואפילו בלי שם לא נעים לי כל השיחה הזאת, אבל מה לעשות, אני צריך יעוץ, ודחוף.

"בבקשה".

אם… אם… אנ'לא יודע במה להתחיל, אה… אז ככה. אני ברוך ה' בחור די טוב, כלומר לא מהכי מצוינים, אבל בחור בסדר, די מרוצים ממני, גם הרמי"ם וגם ההורים. אבל, הרב בטח יודע, שהיום יש יצר הרע גדול, וגם אלי הוא מגיע. כלומר אני יודע שיש היום כל מיני פיתויים שונים, למשל סרטים, אינטרנט, פייסבוק, הרב בטח מכיר את כל זה.

"מכיר, מכיר, יותר מדי טוב. אתה יכול להמשיך".

אז אני עד היום ברוך ה' לא התעסקתי עם הדברים האלו, ניסיתי להתעלם מזה, לא להכיר, לא לדעת. אבל כעת, אני כבר לא יכול. יש אצלי בשיעור קבוצה קטנה של בחורים, שאני יודע שהם מתעסקים עם זה בקביעות, אני לא יודע בדיוק מה הם עושים, אבל אני שם לב לזה לפי ההסתודדויות שלהם, ולפי כל מיני רמזים אחרים, וגם לפי הלבוש והתסרוקות שלהם שהשתנו לאחרונה. אמנם אני יודע שאסור לחשוד בלי בסיס, אבל יש כאן ממש 'דברים הניכרים'. הבעיה שלי היא, שאני חבר טוב של כמה מהם, ואני יודע שאם ארצה להכנס לחבורתם הם ישתפו אותי בלי שום בעיות, אחד מהם אפילו שאל אותי פעם אם ארצה לבא איתם בליל שישי, הוא לא אמר לי לאן, אבל נראה לי שזה לא למקום טוב. וכאן הגענו לבעיה, כי היצר הרע שלי מתחיל לשכנע אותי, למה לא ללכת איתם, הרי ממילא אני לפעמים קצת משועמם, אני לא לומד ממש כל היום, אז למה לא למלא את הזמן בעשיה כלשהיא. וגם מסתמא הם לא עושים דברים אסורים ממש באמת. וגם אני יכול רק לבדוק, ותמיד אם אתחרט אוכל לעזוב אותם, ועוד כל מיני טיעונים שונים ומשונים. אני מרגיש שכח העמידה שלי הולך ופוחת, ותיכף אני מצטרף אליהם… מה עושים עם זה, מה עושים?

"ובכן, ראשית דע לך, אתה גיבור גדול. אם עד היום החזקת מעמד, למרות כל הקשיים, כל הכבוד לך. דע לך שבכל פעם שאתה חושב אם ללכת עמם ומחליט שלא, אתה מקיים כמה מצוות בהידור רב, גם מצות 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' וגם מצות 'ונשמרת מכל דבר רע' וגם מצות 'לא תקרבו' וגם מצות 'את ה' אלוקיך תירא' מכיון שאתה נמנע מללכת מפני יראת ה'. ומכיון שזה בא לך בקושי, השכר הוא פי מאה. בקיצור למרות האי נעימות שבדבר, אתה מתעשר במאות ואלפי מצוות מפוארות, מהודרות לשיטת בריסק וחזון איש גם יחד, לפי כל העדות, לנצח נצחים".

תודה לך, זה אכן מעודד, אבל שוב, אני פוחד שבקרוב אצא מהסיפור הזה בהפסדים, ואז מה יהיה?

"ובכן, אני מציע לך להתחיל להיות אגואיסט".

להיות מה?

"להיות אגואיסט, אגואיסט. כזה שחושב רק על הטובה של עצמו. 'מה יצא לי מזה'? 'מה ארויח מזה'? ".

עדיין לא הבנתי.

"אסביר את עצמי. תראה, אדם ממוצע חי בימינו בערך 87 שנים. אתה נשמע לי בערך בן 17. אז נשארו לך בממוצע שבעים שנה [ה' יאריך ימיך בטוב!], נניח שתתחתן בגיל 21. יוצא סה"כ, עוד 4 שנות בחרות, ועוד 66 שנות נישואין. אתה בטח תסכים איתי שעדיף להשקיע 4 שנים, כדי לחיות באושר 66 שנים. עד פה מובן?"

מובן.

"עכשיו תראה, החברים שלך האלה, אל תחשוד בהם מעט, תחשוד בהם כמה שיותר! הם מתעסקים עם הדברים הכי גרועים, איסורים דרבנן ודאורייתא, חמורות שבחמורות, יהרג ואל יעבור. אם אתה מצטרף אליהם אפילו פעם אחת, אתה מפסיק להיות עובד ה', ומתחיל לעבוד את היצר הרע, לא כעבד עברי שעובד שש שנים, ולא כעבד נרצע שעובד עד היובל, אלא כעבד כנעני, ועבדו לעולם! אתה וכל זרעך! זה מהדברים שאתה יודע איך אתה נכנס אליהם, אבל אתה לא יודע איך יוצאים מזה.

וכדאי שתבין, אם המתירנות והפריצות היו מתחילים היום או לפני שנה, יכלנו להיתמם ולהגיד שאנחנו לא יודעים מה יוצא מזה. אבל הסגנון הזה כבר "רץ" בעולם הגויי והחילוני כמה עשרות שנים, וכל העולם כבר ראה את התוצאות הגרועות שיוצאות מזה. רק צריך לשמוע את זה, ויוצא לך חצי מהחשק.

ובכן, אני בטוח שהעולם המתירני נראה לך נוצץ, קורץ, נוטף דבש. רק בא ותהנה מכל חוייה. אבל זה הבלוף הכי גדול שיש. כל מי שמתחיל עם זה, פשוט הורס את חייו. בא ניקח כדוגמא את הנוער הגויי. אולי לא תאמין, אבל עד לפני כמאה וחמישים שנים, מוסד השידוכים התנהל שם בערך כמו אצלנו. לא בדיוק, אבל בערך. כל הבלאגן המעורב הזה שיש אצלם היום, פשוט לא היה פעם. בתי הספר היו נפרדים לבנים ולבנות. לא היה כמעט אב גוי אחד שהרשה לבתו להסתובב בחברה מעורבת. לא תאמין, אבל כך זה היה. במשך השנים נפרצו גדרי הצניעות אצלם, וכביכול הכל הפך להיות מותר. ומה התוצאות אצל אותם צעירים "מאושרים" "משוחררים"? דכאונות – פי ארבע. התאבדויות – פי חמש. גירושין – יש מקומות בעולם שזה הגיע ל-120 אחוז, כלומר אדם ממוצע מתגרש שם פעמיים. וכאן בארץ בחברה החילונית זה עומד עד 50 אחוז. כלומר אחד מכל שני זוגות חילונים מסיימים את חייהם "הורודים" "הנוצצים" במשרד הרבנות. ומה אתה חושב, אלו שנשארים לחיות יחד, וכי הם מאושרים? איפה?!… רובם פשוט נשארים יחד בהכרח, רק בשביל לא לאמלל את הילדים, ובעצם רבים מהם חיים בנפרד, רק בבית אחד.

וכל ההיכרויות האסורות, שהם קוראים להם 'אהבה' ואנחנו קוראים להם 'כרת' [מרן החזו"א זצ"ל]. אני חושב שאין שקר גדול יותר מאשר ה"אהבה" המזויפת שלהם, שהיא רק מאה אחוז תאוה, וכיון שכתוב בספר משלי 'לתאוה יבקש נפרד' בד"כ זה מסתיים בשנאה כבדה, באכזבה עצומה, ולפעמים אפילו ברציחה ממש.

היה לי פעם תלמיד כזה, שהתעסק עם כל מיני שטויות, ולבסוף חיי הנישואין לו לא החזיקו מעמד אפילו חצי שנה, הוא התגרש והתחיל לנדוד במקומות שונים בחו"ל כשהוא אינו מוצא את עצמו מבחינה גשמית ורוחנית. פעם כששוחח עמי בטלפון, וסיפרתי לו על חיי השלוים והשקטים, בלימוד בכולל, בחיי משפחה עם ילדים כ"י, הוא אמר לי: אני מתגלגל כאן בחו"ל מלכלוך לכיעור, מזוהמה לצחנה, ורע לי, רע לי מאד. הייתי נותן את כל הכסף שבעולם, כדי לחזור לנקודה השקטה והמאושרת שבה נמצא הרב [מעשה שהיה באמת!]".

כבוד הרב, אני מקבל, באמת אני מבין שההתעסקות עם קשרים אסורים הורסת את החיים, אבל מה לגבי אלו ש"רק" צופים בסרטים? לא מסתבכים, לא מסתכנים, רק סרטים.

"ובכן, ראשית זה לא נכון. אתה בטח יודע את מאמר חז"ל 'כך אומנותו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך'. אבל לו יהי כדבריך, שזה אך ורק סרטים. זה לבד מספיק כדי להרוס לך את כל חיי הנישואין, וממילא את כל החיים [כי אין חיים מאושרים בלי נישואין מאושרים].

ומדוע? משום שהם מציגים את חיי הנישואין בצורה מעוותת ומופרזת. כביכול תמיד מחייכים, תמיד נראים מצוין, תמיד מטופחים כמו לאירוע גדול, תמיד מעניין ואטרקטיבי, תמיד הולך מצוין. הסרטים עושים לאדם שטיפת מח תמידית, במסר מודגש שחוזר על עצמו מאות פעמים: נישואין זה כיף, זה לא דורש ממך לתת כלום, אתה רק מקבל תמיד, את הטוב ביותר, ועל מגש של כסף. והכל מוצג שם בצורה לא טבעית, מנופחת, זוהרת באלפי צבעים של איפור ושקר. וכאן טמונה הרמאות הגדולה. משום שהחיים ממש לא כך. אמנם נכון, שנישואין בריאים מביאים אושר ושמחה. אבל הם מלאים בקשיים והתמודדויות, בחסרונות ודברים לא מושלמים, ונקודות שצריכות תיקון וליבון. ותמיד יש ימים שיש מצב רוח לא טוב, מרגישים לא טוב, לא מצליח. וצריך לשאוב הרבה כח, הרבה סיעתא דישמיא ואמונה, כדי להמשיך ולהתגבר. ובכן, אדם ש"הצטייד" ברכוש המפוקפק של מאות ואלפי סרטים שחינכו אותו כל הזמן לחיי נישואין "נוצצים וזוהרים" באופן מופרז, והוא מתכונן כבר שנים לקבלה ונטילה, של רווחים קלים, אדם כזה מגיע אל הנישואין במטרה אחת, ליטול ולקבל כמה שיותר. ובכן, זוהי ההכנה הגרועה ביותר לחיי הנישואין, וזה מה שהורס את כל חיי הנישואין.

סיפר לי חבר, מדריך חתנים, שכשמגיע אליו בחור כזה, הוא צריך להשקיע בו כפול מאמץ, כדי להוציא לו מהראש את כל השטויות והשקרים שעתידים להרוס לו את חיי הנישואין. ובדרך כלל זה לא מצליח, כי איך אפשר במספר פגישות בודדות לעקור תובנות פגומות שנכנסו לתוכו, בצבע בצליל ובעוצמה במשך שנים?".

וואוו, ממש לא ידעתי את כל זה, הכל חדש לי. וניכרים דברי אמת. כעת, אני משוכנע פלוס, אבל איך אני מחזיק את זה לאורך זמן?

"ראשית, אתה יכול להתקשר אלי שוב כל פעם שאתה זקוק לחיזוק. אתה יכול להרגיש בנח, יש אלפי בחורי ישיבה שצריכים תמיכה כמוך, אבל רובם מתביישים לבקש עזרה, לא יודע למה. וחבל, חבל. עליכם לקלוט שזה לא אשמתכם שנולדתם בדור הזה, זו החלטה אלוקית, שהיא מעל לתפיסתנו והבנתנו. מוטל עליכם מוטל לאגור מידע וכוחות כל הזמן, ולהתמודד בגבורה עם הנסיונות המיוחדים של דורנו, עד ביאת משיחנו. לפעמים כשאני משוחח עם חברי – אברכים, מחנכים ורבנים – בנושא זה, אנו אומרים זה לזה: "כל כך קשה היום לצעירים עם הנסיונות, מי יודע אם אנחנו היינו יכולים להתמודד עם זה אילו היינו בחורים כיום".

בפרט שעוד לא גמרתי את דברי, עוד לא דיברתי עמך על המשמעות של הרס חיי הנישואין, מה זה לחיות בתוך גיהנום, מה זה להתגרש, ואיך מגדלים את דור ההמשך כשאתה עצמך קרוע וחצוי לחתיכות. אבל כבר שמעת מספיק לפעם אחת, אולי בפעם הבאה.

שנית, קח לך דף נייר, וכתוב עליו בערך כך: "אני אגואיסט, ואכפת לי רק מעצמי. כדאי לי, כדי לחיות שבעים שנה מאושרות עם אשתי, ילדי, עם בוראי ועם עצמי, כדאי לי, מבחינה גשמית!! להתרחק מכל הזבל והזוהמה בכל שם וחניכה דאית ליה". את הדף הזה תשמור במקום שרק אתה תראה ולא אף אחד אחר, וקרא אותו כל יום".

תודה רבה רבה, אין לי מילים.

"בשמחה רבה, ולילה טוב".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>