ונתנה תוקף קדושת היום… לי מותר!

היה זה לאחר ונתנה תוקף של יום הכיפורים השתא, רק לפני רגע הדהדו בחלל זעקות הקהל הקדוש ודמעותיהם בקעו רקיעים, "מי באש. מי בסקילה. מי בקיצו וצי לא בקיצו!".

והנה קול רשרוש שקית נשמע, וריח מהביל של סנדוויץ מדיף חצה את חלל ההיכל. היה זה ר' שימען, שהתיישב ניחוח על כסאו, וכשהוא נזהר שלא ללכלך את הקיטל הצחור נגס בסנדוויץ, מפעם לפעם הניח את הסנדוויץ ולגם מגביע הלבן שהיה לצידו…

בתחילה היו אלו רמזים, אולם משלא הבין ר' שימען רמזים פנה אליו הגבאי ודרש במפגיע הסבר למעשה הנבזה – לשבת ולאכול בעיצומו של היום הקדוש בבית הכנסת בקהל עם ועדה!

ר' שימען לא התבלבל ואמר: עברתי השנה התקף לב והרב התיר לי לאכול כרגיל, פשוט לא רציתי להפסיד את התפילה הקדושה והבאתי את האוכל לבית הכנסת…

הגבאי הכעוס לא יכול היה שלא לפרוץ בצחוק ואמר: וכי התיר לך הרב לאכול בקהל עם ועדה באמצע בית הכנסת?! כל מה שהתיר הרב הוא דווקא בביתך ובצינעה! אך ר' שימען בשלו "הרב התיר לי ואיש לא יאמר לי למה התכוון הרב!!"

 

בינינו מסתובבים לא מעט יהודים הטוענים שקיבלו היתר מרב (ראה להלן לגבי 'היתר' זה) להשתמש בכלי טרפה למיניהם, על סמך היתר זה הם מוצאים בריש גלי מכשיר טמא זה ומשוחחים בחופשיות יתירה, אף בבית הכנסת ניתן לראותם ממסמסים בעיצומה של תפילה. רח"ל.

אין הבדל בינם לאותו ר' שימען המסכן, שלא הבין שכל ההיתר הוא רק בצינעה.

כשתבוא להוכיח אחד מהם הוא ינפנף לך בעזות דקדושה "הרב התיר לי, ומי אתה שתקבע לי מה לעשות". וכך בגאווה לא מוסתרת הם מקפידים לשוחח בזב ברבים לצלם כל מה שזז – העיקר שתראה שהם מיוחדים – להם מותר!

שוטה! האם התיר לך הרב לחלל את שמו יתברך ברבים? האם התיר לך להוות דוגמא שלילית לאחרים. לא ולא, אלא אם אתה נצרך לזה תתבייש להשתמש ברבים ותשתמש בו רק בצינעה, ולא בגאווה טיפשית!!

 

לכותב השורות יצא פעמים ספורות לשמוע את המשפט "שאלתי רב והוא התיר להשתמש באייפון".

ע"כ יצאתי לחקור ולגלות מי הם רבנים אלו המעיזים לצאת כנגד פסק של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאסר את השימוש בהנ"ל אפי' בפיקוח נפש, וכבר הורה באופן נחרץ שעל מכשיר זה נאמר "יהרג ולא יעבור!" ואף גדולי ישראל מכל החוגים נוספו עליו בהסכימם בכל תוקף לפסק הנ"ל.

ובכן הראשון שפגשתי שאלתי מי היתר לך? ענה לי "רב מסויים", כשניסתי לחקור מי אותו רב גדול, הוא היה החלטי שהרב רוצה להישאר בעילום שמו מסיבות מובנות… עזבתי אותו לנפשי לא לפני שתהיתי בקול אולי זה אותו רב שהביא ל… 'הכשר' ונשאר עד הים בעילום שמו?!

השני ששאלתי היה קצת פחות עדין, והוא דרש שאפסיק 'לחפור' לו… הוא שאל רב וזהו..

השלישי הואיל לספר לי מי הרב שהתיר לו: מדובר ברב ישיש מזקני עדת …, אותו רב שקוע בלימודו ואינו יודע מאומה מהווית העולם הזה, והלה הלך ושאלו אם מותר להשתמש בטלפון שקוראים לו אייפון? והרב אמר לו למה שיהיה אסור להשתמש בטלפון?! אז זהו זה, הוא שאל רב והרב לא ידע בכלל למה זה אסור!

אחד נוסף, עסקן רפואי ויחצ"ן ידוע, סיפק לי את המידע שהוא שאל לא פחות ולא יותר את מרן… שליט"א והוא התיר לו! ביררתי את הדבר מול מרן… שליט"א והוא אמר שמעולם לא התיר השימוש במכשיר זה לאף אחד משום סיבה שהיא!

פגשתי ביהודי, מאנ"ש, וכששאלתי לשם הרב המתיר לו לא היסס ונקב בשמו של רב פלוני, מדובר על רב שהוא אישית מחזיק טלפון טרף, 'רב' שיש מאד לפקפק במידת הירא"ש שלו, ואם הייתם יודעים במי המדובר ספק אם הייתם מרשים לאכול משהו על שולחנו…

ואני עד היום שואל כל אחד "מי היתר לך"? ועדיין לא זכיתי לקבל תשובה אמיתית לשאלתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>