רוצח סדרתי אצלכם בבית ● מאמר חובה

רוצח סדרתי אצלכם בבית ● מאמר חובה
כל אדם בכל גיל, לא משנה כמה הוא מוצלח ומצליח, אם הוא נמצא ביום קשה ובמצב רוח ירוד, אם הוא יושב לבד בבית משועמם – הוא בסיכון גבוה ● התקיים בשכונת קראון הייטס ערב חשוב לאנ"ש בדבר סכנות האינטרנט. אחד הדוברים היה הרב שלמה שטרנברג שהביא נתונים כואבים לצד הבשורה: יש דרך להיגמל מההתמכרות המסוכנת 

פעם התוועדתי עם בחורי הישיבה, ואחד התמימים קיבל על עצמו החלטה טובה שלא לגלוש באינטרנט כשהוא נמצא ליד לבד המחשב. לאחרי תקופה קצרה, אביו התקשר אליי והוא בא בתלונות: מה עשית לבן שלי? מדובר בשליח ידוע, אדם חסידי ביותר. שאלתי אותו מה עשיתי? והוא ענה שבגללי הוא קיבל את ההחלטה הזאת וכעת הוא בבעיה, כיון שבנו היה מנהל את כל הבית חב"ד, הוא היה שולח את האימיילים, מעדכן את האתר אינטרנט וכן הלאה. האב העיד על בנו שהוא בחור חסידי ביותר, ואין שום סיכוי בעולם שהוא ייכשל בדברים אסורים ובגלישה לאתרים מסוכנים. האב אף הצהיר כי הוא יודע כל דבר שבנו עושה במחשב ואין שום חשש בענין.

שאלתי אותו מדוע הוא אינו מחליף את בנו בדברים שבנו נהג לעשות, והוא השיב שהוא לא יודע איך להשתמש באינטרנט… הוא בטוח שהוא יודע כל מה שהבן שלו עושה, אבל הוא רק לא יודע איך משתמשים באינטרנט… זה העולם היום. הילדים שלנו יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו איך להשתמש בטכנולוגיה.

אנחנו צריכים לזכור שגם אם לא מדובר על מישהו שהתמכר לדברים אסורים באינטרנט, עדיין מספיקה פעם אחת של חשיפה לאותם דברים, ואפילו אם הנער או הילד מעולם לא חזר לאותו אתר, התמימות והטהרה שלו כבר אבדו לנצח. הוא אולי לא יחזור לשם, אבל החיים שלו השתנו באותו רגע.

לפני שהוזמנתי להרצות עשיתי קצת שיעורי בית כי לא רציתי להסתמך על מה שאני חושב, ובדקתי נתונים של סטטיסטיקה שקיבלתי מאנשי מקצוע בתחום, בהם מנהלי מוסדות חינוך, פסיכולוגים ועוד. שאלתי מה הנתונים והנה מה שגיליתי:

כמה אחוזים מהצעירים אצלנו משתמשים באינטרנט? שמחתי לגלות שזה רק משהו בסביבות התשעים אחוז. שמחתי באמת לדעת שיש קרוב לעשר אחוז מהבתים בהם לא נכנס אינטרנט.

כמה אחוזים מאלו שיש להם גישה לאינטרנט נחשפו לתכנים המסוכנים והאסורים באינטרנט? התשובה הכואבת היא שמעל תשעים וחמש אחוז. ואתם יודעים בדיוק מה אני מתכוון "דברים מסוכנים" שילד או נער לא צריכים להיחשף אליהם.

כמה אחוזים מהם חיפשו אחר אותם תכנים וכמה מצאו אותם בטעות? שבעים אחוז טוענים שזה היה בטעות.

והשאלה החשובה: כמה מההורים יודעים מה עושים הילדים שלהם? והתשובה היא שהילדים עברו בהרבה את ההורים ואין להם אפשרות לדעת היכן ילדיהם.

אחד המנהלים סיפר לי שהוא התקשר לאבא שהוא מומחה מחשבים והוא בנה מערכת שלמה שניטרלה את האפשרות לגלוש באינטרנט בפלאפון שהוא קנה לילד. המנהל התקשר ואמר שהוא לא רוצה להרוס לו את הפנטזיה, אבל הבן שלו עמוק בפנים והוא הראה לו רשימה של לינקים שהילד שלח לחברים באימיילים, הכל מתוך הפלאפון. האב לא האמין, והמנהל הראה לו שהוא יודע את הקוד אחרי שהילד עצמו הראה לו איך הוא נכנס. וזה מדובר באבא שהוא מומחה מחשבים, אז צריך רק לחשוב מה אנחנו יודעים… אבל אין ברירה, אנחנו חייבים לדעת הרבה יותר.

בחזרה לנתונים. שאלתי כמה אנשים יש להם בטבעם "התמכרות"? התשובה היא שתיים עשרה אחוז.

כמה אחוזים בכלל יש להם את הסיכון להתמכר? זה כבר תלוי במצבים שונים. הילדים שלא שמחים במערכת החינוך, הם לא מצליחים במוסד, הם לא מרגישים סיפוק, הם בתשעים אחוז שאם הם ייחשפו למשהו – הם יתמכרו מיד. ילד שאין לו ערוץ פתוח עם הוריו בכל נושא שהוא נמצא – הוא נמצא בסיכון כפול ליפול בהתמכרות. זה נשמע מוזר, אבל הכאב שיש לכזה ילד או נער אחרי הפעם הראשונה שהוא נופל – זה מה שגורם לו להמשיך ליפול הלאה. ילד חייב שיהיה לו מישהו לדבר איתו באופן פתוח, ואם אין לו – זה מכפיל את הסיכון.

כל אדם בכל גיל, לא משנה כמה הוא מוצלח ומצליח, אם הוא נמצא ביום קשה ובמצב רוח ירוד, אם הוא יושב לבד בבית משועמם – הוא בסיכון גבוה.

בקיצור – כולנו בסיכון.

המומחים אומרים שישנם שני דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם: להוריד את רמת הסיכון ולהוריד את חמת החשיפה. לוודא שהילדים שלנו לא נמצאים בסיכון גבוה ולבדוק שאין להם בקלות את האפשרות לכך. כי אף פעם אי אפשר לדעת.
לפני שהגעתי לכאן, התקשרתי לחמי הרב גלוכובסקי מרחובות ואמרתי לו שאני עומד לדבר על אינטרנט, והוא סיפר לי סיפור טרי ומזעזע:

אמא מתקשרת אליו בבוקר מוקדם בבכיות ומספר שבנה בן השש-עשרה, תמים הלומד בישיבה, הגיע לשבת חופשה. הוא העיר אותה בשעה שתיים בלילה כשהוא בוכה, וחשבתי שדבר נורא קרה. ואכן דבר נורא קרה. הוא סיפר שבישיבה הוא שמע על דברים מסויימים ומישהו אמר לו איזה אתר מסויים שהוא לא חלם שאף פעם הוא יכנס לשם. בשבת חופשה הקודמת, הוא ישב לבד על המחשב במוצאי שבת ובלי לדעת איך, הוא הגיע לאותו אתר והיה שם כל הלילה.

בבוקר, הוא הבין מה הוא עשה והרגיש נורא. הוא עשה תשובה כפי שלא עשה בכל ימי חייו, למד חסידות, התפלל ובכה, והיה בטוח שזה לעולם לא יקרה שוב. חודש שלם בישיבה הוא עבד על עצמו לעשות תשובה, והיה בטוח שזה סוף הסיפור, אבל הפעם כשהוא הגיע הביתה, איך שהוא הוא מצא את עצמו שוב באותו סיפור. אבל הפעם היה משהו שונה: הוא הגיע לנקודה שהיה צריך כרטיס אשראי כדי להמשיך. הוא היה באמצע וידאו והוא רצה לראות את ההמשך, אבל לא היה לו כרטיס אשראי. צריך לזכור שבחור במצב הזה, הראש שלו כבר לא בדיוק עובד בהגיון, והוא "נמצא" במקום אחר. הוא נכנס בדממה לחדר של הוריו, הוציא את הארנק מהכיס של המכנסים של אביו, והמשיך הלאה.

מה הוא חשב? הוא לא חשב. רק כאשר הוא סיים, הוא הבין מה הוא עשה. הוא רץ בחזרה לחדר הוריו, בבכיות אחרי שהחליט להגיד את האמת. הוא התחנן להוריו: תעזרו לי לצאת, והאמא התקשרה לבקש עזרה.

אנחנו חייבים להבין שיש לנו שתי ברירות: או שאנחנו נתעורר לבד, או שהילדים יעירו אותנו. זוהי הסכנה הגדולה ביותר שיש כיום לילדים, לצעירים, לאברכים ולכל אחד מאיתנו. נכון שככל שאתה מתבגר הסכנה קצת נחלשת, אבל אסור שניתפס ברגע קשה, ביום לא טוב.

אבל צריך גם לדעת שככל שזה קשה, עדיין יש אפשרות לעזרה. לפעמים זה יקר, אבל זה עדיין יותר זול מאשר להפסיד נשמות. ישנם אנשי מקצוע שעובדים עם תרפיה, ישנם קבוצות תמיכה, וצריך פשוט להסתכל על זה כהתמכרות לסמים שברור שחייבים לטפל בזה בדרך מקצועית. משפיע לא יכול לעזור כאשר זה כבר התמכרות. הוא אולי יכול לעזור בדחיפה ללכת לטיפול מקצועי, אבל אין אפשרות לדלג על זה. זהו בפירוש דבר שאפשר לטפל בו, ואנחנו מוכרחים לטפל בו.

אסיים עם מכתב מהרבי, מכתב מדהים בחלק כ"ב ב' שבט תשכ"ב, הרבי מדבר למישהו שהתמכר לאלכוהול והרבי מציין ארבע נקודות חשובות. דבר ראשון, זה שאתה כותב לי שקיבלת על עצמך החלטה חזקה מאוד ונכשלת שוב, אל תיפול בדכאון כיון שזהו רק עצת היצר שמנסה למשוך אותך למטה וכך לא תוכל לצאת מזה. תחשוב על הסכנה שיש לך מזה ברוחניות ואיך זה הורס את החיים שלך בגשמיות.

כעת הרבי מונה שלוש עצות. בטח תחשבו שהעצה הראשונה תהיה ללמוד תניא, אבל לא. העצה הראשונה היא לא ללכת ברחוב עם יותר מידי כסף בארנק. פשוט שלא יהיה לו מספיק כסף לקנות אלכוהול. שנית להיות תמיד בחברת חברים חיוביים. שלישית, יש רופאים ויש תרופות, אז תלך לרופא ותקשיב לכל מה שהוא אומר לך.

הרבי מסיים שכמובן אתה צריך לדעת משניות בעל פה כדי שתמיד הראש שלך יהיה מלא בדברי תורה.

אני רוצה לסיים שוב בכך שנכון שאולי צריך לזה מסירות נפש, זה מאוד קשה לנתק את עצמנו מהכלי המתקדם ביותר בעולם, יתכן שזה מקשה על החיים אם מוציאים את האינטרנט מהבית, אבל המסירות נפש הזאת שווה. עדיף למסור את החלק הזה של הנפש, מאשר ח"ו לאבד את הנפשות שלנו ושל בני ביתינו בפועל ממש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>