הנרות הללו קודש הם

בימים אלו ימי החנוכה – כלל ישראל כולו מקודש יותר מכל ימי החול האחרים. לא רק שימים אלו קדושים ומיוחדים יותר בקדושת הזמן – שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אלא גם אנו עצמינו קדושים יותר בזמן זה, בקדושת הגוף, יותר משאר ימים של חול. אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה. אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את ההלל – הלל שלם.
איני יודע אם אמורים להרגיש קדושה זו או לא, איני יודע אם קדושה זו ניכרת על בעליה אם לא, שהרי אין לה קול, מראה וריח. מה שברור שהינה קיימת, למאמין לטופס הברכה שתקנו חז"ל וכפי שמוציא מפיו 16 פעם במשך ימים אלו.
אך מאוד חשוב להאמין בזה, במציאות הזו שמעשה המצווה מקדש אותנו, ומאוד חשוב גם לרצות ולבקש על כך, וכמו שמתפללים בשב"ק "קדשינו במצוותיך".
הקדושה הינה עיקר המכוון של מעשה המצווה ומטרתה. "אתה בחרתנו, ורוממתנו, וקידשתנו במצוותיך" אשר 'קדשנו' במצוותיו גרסינן (ולא חכמנו, טהרנו, זרזנו) "כשהמקום מחדש מצוה לישראל הוא מוסיף להם קדושה" (מכילתא).
ומהי קדושה זו? קרבת אלוקים הנפעלת על ידי מעשה המצווה כתיקונה. "והאמצעים המגיעים את האדם תכלית הזה הם המצוות אשר ציוונו עליהם הקל ית"ש" (מסילת ישרים) ומקרא מלא הוא "ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם".
איך נהיים קדושים מהדלקת נר קטן בפתח הבית? לאלוקים פתרונים.
הקב"ה מקדש ישראל והזמנים שברא את העולם ואת חוקיו הרוחניים והגשמיים, הוא שטבע בטבען של מעשים, אלו יגרמו הארת פניו וקרבתו ואלו ח"ו ההיפך.
יש כל מיני סוגי קדושה. יש קדושה הבאה מלימוד כמה שעות רצופות של "תלמוד תורה כנגד כולם" ויש קדושה של שמירת שבת קודש ברצף של 24 שעות. יש קדושה ממעשה חסד לחבר. כיבוד אב ואם, כזית מצה, קריאת זכור, ומאידך המצוות 'ביומו תתן שכרו' ופרוטה לצדקה לוקחים שנייה אחת.
יש מצות מדברי קבלה כמגילת אסתר, צומות, הלל שלם (ראב"ד הל' חנוכה פ"ג ה"ו) ויש קדושה ממצוות מדברי סופרים, לולב במדינה כל שבעה, ספירת העומר, שמיטה – בזמן הזה, ועוד. ואחרון חביב "מצות נר חנוכה חביבה היא עד מאוד" (ל' הרמב"ם פ"ד). על חלקם אנו מברכים ועל חלקם לא, אך הצד השווה שבכולם הוא "אשר קדשנו"! אך משום מה עדיין לא נופל לנו האסימון… קדיש, קדושה, קידוש, קדושים תהיו, ונקדשתי, ממלכת כהנים וגוי קדוש. ועדיין אנו לא חודרים אל הנקודה הפנימית. מה הוא קדוש אף אתה קדוש. (רמב"ם דעות) טעמו וראו. המקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה.
ושוב, קדושה אינה דבר ניכר, לא תמיד מורגש וודאי לא דבר שאפשר לראות אותו, גם לא (ואולי דווקא לא) באמצעות כל הכלים המשוכללים שחכמת יון המציאה טלסקופ, מיקרוסקופ, סטטוסקופ, קרני לייזר, רנטגן, ראדר, כל אלו עדיין לא מסוגלים, גם אחרי 2014 שנות מחקר יווני, לאתר ולגלות סממני קדושה.
היוונים ושאר תלמידיהם שבכל הדורות, כופרים ברוחניות הנראית רק בעיני השכל. ומאמינים אך ורק בחומר, הנראה בעיני בשר והמורגש בחמשת החושים. ואוי למאמין רק במה שהוא רואה שאו אז את שכלו, גם הרי איננו רואה.
וראו גם ראו את רשעותם של היוונים. "וחושך על פני תהום זו יוון שהחשיכה את ישראל בגזרותיה" (ב"ר). כל זמן שביהמ"ק על תילו והעבודה בו קיימת והמנורה הטהורה דולקת בשמן טהור בתוך הקודש, עם ישראל כולו מואר בנר מצוה ותורה אור. ואז כל ישראל מסוגלים לראות לאור הגדול הזה, מסוף העולם ועד סופו. כל נביא או חכם העדיף מנביא, יודע ורואה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. קטן שבתלמידי רבי מחייה מתים. נהירים שבילי רקיעא לשמואל כשבילי דנהרדעא. הרבה לפני גלילאו גלילי ממציא הטלסקופ.
באים היוונים, ובטומאתם, טומאת הגוף והחומר, מטמאים את כל החוכמות והשמנים. וכך מכבים את האור ומשרים חושך בעולם. ואח"כ באים המחשיכים בעצמם וממציאים לנו כלים לראות בחושך. וכל דור באים ברגל גאוה עם מכשיר חדש המשוכלל יותר להארת החושך שהם עצמם גרמו. ואז התגאו בגאוותם- אנו המפתחים והממצאים, אנו המדענים והיודעים, אנו הנאורים ואתם החשוכים. ממש כחכמי חלם. רשעים שבעולם! הרי באור התורה חזו התנאים והאמוראים וכל גדולי הדורות ברוח קודשם, מסוף העולם ועד סופו ללא שום מכשירים! הם שלטו בכל מדעי הטבע והבריאה בידיעה נפלאה ומדויקת, פי אלף מכל מדעני האוניברסטאות שלכם – "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי". למה כיביתם?
אך יוון רוצה את המוחש, להחזיק ביד את המכשיר – הפסול, לשלוט בכפתורים ולשחרר את היצרים. המכשירים משוכללים ובני האדם מאובנים, אך גאים. לי יש ולך אין.
אך עוד יבוא יום וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר, עין בעין יראו בשוב ה'. הקדושה תהיה בולטת, נרגשת ונראת לעין כל. איני יודע אם יהיה זה עמודא דנורא בראש כל צדיק או איזה הילה שהמדענים סוף סוף יתנו לה איזה שם, בהרכנת ראש. "והיה כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו".

בחנוכה יסוד ההדלקה הוא משום "פירסומי ניסא". "נר חנוכה עדיף משום פירסומי ניסא". 8 ימים בשנה שאנו מצווים לצאת החוצה עם רעיונותינו. כל השנה יכול היהודי לשבת טמון באוהלו ולעסוק בתורה ובמצוות. אין לך יפה מן הצניעות. פתאום מגיע חנוכה והיהודי נהפך לפרסומאי. אלוקים רוצה פרסומת!
נו, מה הבעיה? 10,000$ לחברת "מקסי מדיה" ואנו חוכרים את כל שלטי החוצות במדינה. והגרפיקאים, היחצ"נים והמעצבים, ימרחו את הסלוגן "מי לה' אלי" בצירוף תמונה ששוה אלף מילים, ונראה לכוּוּוּלם שיש לנו חלק באלקי ישראל. אפשר גם למתג ולשפוך הרבה צבע והקמפיין יצא יותר מוצלח, מאיזה תמונה מיתולוגית של זקן רכון על גבי חנוכית הפח שלו בסימטאותיה העתיקים של בתי ניטין וורשא. נוּ למה לא? פרסום בקשתם? אנו בשנת 2014 נעשה את זה טוב מכולם. יוֹנִי הוא ב"ה לא יְוָנִי, אז מה רע אם הקריקטורה שלו תפנים את מסר החנוכה. עמוק בלב, מעל מדבקות הענק של האוטובוסים?
אבל חז"ל תיקנו את ה"פרסומי ניסא" דווקא לא בצורה היוונית של הדבר. לא על גבי שלטי חוצות מקסי- מדיה, עיתונות, מסכים וגלי האתר. לא בכיכרות ובשווקים על גבי חנוכיות בגובה קילומטר. נר קטן על פתח ביתו מבחוץ. אך בינתיים, זו עבודתינו. "גם כי אשב בחושך ה' אור לי" (מיכה). הקב"ה מבקש ממך נר קטן. להדליק את הנר בחושך עד שתהא שלהבת עולה מאליה. להצית את הניצוץ לוקח רגע, אך התפקיד הוא להאיר כל הזמן "עד שתכלה רגל מן השוק…" מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך… מלחמת האיכות מול הכמות. "המעט הזך עדיף מהרב שאינו זך" (חובת הלבבות), כי ההולך בדרכי הפרסום היווניים נשטף בעצמו ומרוב פרסום ופעילות לפעמים שוכח את עצמו ואת ביתו. נר מצוה ותורה אור. עם פנימיות זכה המנצחת בקדושתה ואמיתותה הרבה מן החושך והשקר החיצוני ריק התוכן. אתה מפרסם את הנס ואם יש נס יש בורא, ואם יש בורא זה מחייב חיזוק במעשים ובתורה בכל משך היום. הדלקה עושה מצוה של ניצוץ קטן שאמור להבעיר את אש מלחמת הקודש לכל היום.
איך מתקדשים מנר אחד קטן? כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא (זוה"ק ח"ב קסב:) – אין לך דבר העומד בפני הרצון. ירצו – יקבלו, לא ירצו… אתה מקבל ע"ע עול מלכות שמיים על ידי הדלקת הנר ובפירסומו כנגד ארבע רוחות העולם, ימה וקדמה צפונה ונגבה. אל תשכח לפרסם את הנס גם לעצמך! קדש עצמך במעשה המצוות ואף במותר לך. לא יתכן שהרכב יכנס לתחנת דלק עם מיכל ריק, ויקנה שם רק שישיית מי עדן. אין מצב שאחרי חנוכה רק חנויות הסופגניות יצאו עם רווחים ממך, וגם היצר. עליך לתדלק קדושה ומסירות נפש לכל השנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>