"הצונאמי"

רבים זוכרים את היום הסוער,

של ים האוקיינוס הסוער….

זרם נוראי ועצום ומאיים על כל הסביבה,

במהירות על, של למעלה ממאתיים קילומטר לשעה!!

זרם עצום עצום של מים,

אשר גבר והלך, במקום לעצור כדרכם של המים.

מאורע מסעיר בשעתו,

ומסעיר כל לב מתבונן בכל שעה ושעה.

שמו נקבע ונודע "הצונאמי",

והמתבונן יתמה וישאל למה זאת? ועל מי ומי?

ושאלת השאלות, מה חטאו הגויים ומה פשעו?

אך אנו יודעים ומאמינים, כי אין צרה בעולם אלא בשלנו ובפשעינו…

כששאלו בשעתו את אחד מגדולי הדור, הוא נענה ואמר, כי זה היה בדיוק נמרץ ביום הראשון של "שובבי"ם", באותו יום היו גם "בנים שובבים" בקרב עם ישראל, אשר החזיקו את המכשירים הטמאים, ואחזו בהם בדביקות, במקום במים הזכים של התורה הקדושה שנמשלה למים. הזרם העצום של המים – התורה הקדושה לא זרם בצורה הנכונה, ובאשר לכך זרם הזרם העצום בתוך האוקינוס, לעורר ולהעיר כל ישן, לפתוח עינים ולפקוח לבבות.

בנוסף, אש המחלוקת אחזה ובערה אז בעוצמה באחת הקהילות בעם ישראל, ועל זאת ובאשר לכל זאת, באה הרעה הזאת בעולם, החל מרעידת האדמה בתוך הים, אשר הרעיד את העולם עצמו, ובהמשך בזרם מים כבירים שוטפים, להחריד ולזעזע עולם ומלואו, לתקן את המעוות.

שנים חלפו ועברו, ובדיוק באותו יום, בדיוק באותו יום, שוב פעם זעזוע נוראי, אך הפעם בשנה זו, לא היה זה במקומות שונים בעולם, אלא בארץ הקודש כולה ובפרט בעיר הקודש ירושלים. בדיוק באותו יום, בדיוק ביום הראשון של שובבי"ם, י"ב בטבת תשע"ד, שלג עצום כיסה את פני עיר הקודש ירושלים. הנזקים הנוראים של הסופה הנוראה נמדדו לא רק בכספים ולא רק בתקלות, אלא גם בנפשות ל"ע.

שוב פעם נזעקת הזעקה הנוראה, מה יהיה עם המכשירים הטמאים שממשיכים לחדור ולחלחל???

מה יהיה עם אש המחלוקת, שממשיכה את דרכה בתוכנו???

אם לא היה זה מספיק, קיבל עם ישראל לקראת סוף ה"שובבי"ם" עוד מכות של ילדים רכים ועוללים שלא טעמו טעם חטא, שנלקחו ונחטפו בצורות שונות ומשונות מחרידות ומזעזעות כל לב. וכל זאת בנוסף לעצירת הגשמים, ועוד ועוד…

ועל כולנה, עוד שלוש מכות גדולות עצומות ונוראיות…

החל מלקיחת השופר הרם והנישא מזעזע כל לב, הרב הצדיק הגאון ר' יעקב גלינסקי זיע"א…

ואחריו נלקח בקול דממה דקה הגאון הגדול ר' יצחק לנדא זיע"א, שיתייסר ביסורים נוראים, ונגדע בדמי ימיו, ובאה השמש בצהריים…

והשלישי, נלקח לבית עולמו הגאון הגדול ר' אברהם אלישיב זיע"א, בנן של קדושים, עטרת צדיקים, מנהיג קהילות, אשר כולם היו בטוחים שלאחר שכמעט נלקח לפי מחשבת הרופאים אך חזר בחזרה, נלקחה נשמתו בטהרה לנצח…

לב מי לא יחרד ויזעק?

האם ליבנו אטום כאבן?

האם אזננו אטומות סתומות וחתומות?

האם אין אנו מאמינים בני מאמינים, כי הכל הכל מכוון למעלה?

האם חושב מישהו כי אין מחובתו לתקן משהו?

האם עשינו מספיק בשביל לתקן?

מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק, אם אין לימוד התורה במרץ ובהתעוררות מספיקה.

בנוסף, כל כך הרבה אנשים מחזיקים את המכשירים הטמאים בתוך כיסם, ואומרים "זה רק לצרכי פרנסה".

כל כך הרבה אנשים מחוברים לאתרים טמאים ומשוקצים ומתועבים.

וכאן הבן שואל: האם גם עבודה זרה הוא היה  מחזיק בכיס ועובד לה "רק לצורכי פרנסה"?

האם גם במכשיר הטלויזיה הוא היה מסתכל "רק לצורכי פרנסה"?

האם יש איזו שהיא קצה של הוראת היתר בכל אלו?

האם אין אנו מאמינים לכל גדולי הדור שזעקו בנהמת ליבם, שזה "יהרג ואל יעבור"?

האם רק לברכתם של אותם הצדיקים אנו מיחלים ומצפים?

אם למישהו נדמה שיש לו תשובות לענות, מהשמים מראים וזועקים בקול גדול: לא!!! לא!!! לא!!!

שלש מכות נוראיות כאלו, שלש קרבנות גדולים ונוראים כאלו, בתוך תקופה כל כך קצרה.

מי יודע כמה צרות היו מצפות לעם ישראל רחמנא ליצלן, ושלושת הקרבנות העצומים האלו בודאי כיפרו עליהם.

אבל האם די בכך???

חובתו האישית של כל אחד ואחד, לראות מה הוא יכול וצריך להתחזק?

את מי הוא יכול לחזק?

עד כמה הוא ובני משפחתו חזקים ומחוסנים?

חובתו של כל אחד ואחד, להמשיך לחזק ולהתחזק, להמשיך בדרך התורה והעבודה, ובעיקר בימי השובבי"ם שמטרתם להיקדש ולהיטהר, להמשיך להתקדש ולהיטהר, לעזוב את הטומאה והתועבה, ולהתחזק בתורה הקדושה והטהורה, לשפוך מים זכים וצוננים על האש המרה של המחלוקת, ולבלום את הפה.

הקדוש ברוך הוא "תולה ארץ על בלימה",

-תולה את כל העולם בזכות מי שבולם את פיו בשעת מריבה.

כל אחד ואחד באשר הוא שם, חובתו חובקת עולם,

"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם",

על כל אחד ואחד להבין את חובתו בעולמו…

ויהי רצון שנזכה במהרה לישועת עולמים.

בביאת גואל צדקה במהרה עד העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>