התמכרות לאינטרנט – Internet addiction | ד"ר יוליאן יאנקו, פרופ' פנחס דנון

התמכרות לאינטרנט –   Internet addiction

ד"ר יוליאן יאנקו, פרופ' פנחס דנון

הקידמה מביאה מכאובים והרגלים חדשים, ואילו בעולם ממשיכים לפתח עוד ועוד טכנולוגיות חדשות. בני אדם אינם נתונים עוד למגבלות גאוגרפיות בזכות המצאות, כגון, טלפון, טלוויזיה, פקס ומחשב. הסביבה הטכנולוגית שבה אנו חיים שינתה את אופי שעות הפנאי לאפשרות של חשיפה, קידום והתעשרות מהירים, להשפעה רבה של התקשורת על ההמונים ולחדירה לחיי הפרט. האינטרנט מספק מצע חדש לתקשורת ולהשגת מידע בנושאים מגוונים ובמהירות. אף על פי שלטכנולוגיות החדשות יש יתרונות עצומים, לא ניתן להתעלם גם ממספר חסרונות. אף על פי שהאינטרנט עשוי לסייע למטפלים ולמטופלים להשיג מידע על הפרעות נפשיות, ואף הועלו לרשת שיטות למניעת מחלות או לטיפול בהתמכרויות, הרי שהאינטרנט לכשעצמו עלול להיות קרקע פורייה להתמכרות.

אפידמיולוגיה

שימוש מופרז באינטרנט (Pathological internet use או Internet addiction) יכול להיות נחלת כל גיל וכל שכבה חברתית. בעבר הטפס (Stereotype) של המכור לאינטרנט היה של בחור צעיר, מופנם וחובב מחשבים. אולם, כיום הטפס זה השתנה. הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה דיווחה כי 61% מהמתלוננים על בעיה זו היו נשים. אף שממצאים אלו עשויים להיות קשורים לעובדה שנשים נכונות יותר ליטול חלק במחקרים, נראה שהם גם נובעים מהעובדה שהאינטרנט הפך לכלי נגיש מאוד. כמו כן, כיום "מכורי אינטרנט" מתארים את עצמם כאנשים מוחצנים, חברותיים ודעתניים. למרות ריבוי המחקרים שבדקו את השכיחות של גלישה חולנית באינטרנט או של התמכרות לאינטרנט, הרי שבשל שיטות מחקר לא אחידות והיעדר כלי מוסכם לאבחון, קיימת שונות רבה גם בממצאים. במחקר הראשון של יאנג דווח כי 80% מקרב 496 גולשים פיתחו תלות באינטרנט. מחקרים עדכניים דיווחו על שיעורים נמוכים בהרבה של התמכרות לאינטרנט, כגון: 15% בקרב פונים למרפאה פסיכיאטרית מדומה בטייוואן, 3.5% בקרב צעירים בקוריאה (עם עוד 18.4% מכורים אפשריים), 13% באוכלוסיית מכללות באוסטרליה, 8% במחקר באנגליה, 18.3% במחקר נוסף מאנגליה, 16% בצ'כיה, 18% בהודו, רק 2% בנורווגיה (עם עוד 8.68% עם גלישה מופרזת) ו-9.8% בקרב סטודנטים במכללות בארצות הברית.

אטיולוגיה

לטכנולוגיית האינטרנט מספר תכונות שאיפשרו התפתחות של תרבות ייחודית, עם מערך ייחודי של שפה, ערכים, אמות מידה, סמלים ותוצרים משלה. האלמוניות והאפשרות לאמץ "אישיות חדשה" הם גורמי משיכה משמעותיים.

יאנג מצאה כי מספר גולשים בחרו בזהויות שהיו בעצם ה"אני הייתי רוצה להיות" שלהם, זהויות שהיו ניגוד גמור לאישיותם האמיתית, ומילאו צרכים בלתי מסופקים. אחרים אימצו זהויות שייצגו רגש או תכונה שככל הנראה הודחקה. הגולשים נוטלים ביתר קלות סיכונים רגשיים, מפלרטטים ומבטאים דעות שביום-יום אינם מסוגלים לבטא. דבר שבשגרה הוא לראות שני גולשים שפונים מייד בשיחתם הראשונה לשאלות אישיות. שוטון סבור כי סיכונים רגשיים אלו מעוררים צורך להמשיך בקשר, המספק חיזוקים שבני אדם אינם מקבלים בחיים הרגילים. עם זאת, אותם בני אדם מרגישים חופשיים להפסיק את קשר ההתכתבות ונתינת התמיכה הכרוכה בו. כתוצאה מכך, נוצרת אשליה של קשר שאין בו את אותה מחויבות שיש בקשרים שמחוץ לאינטרנט. יאנג מסבירה שהמרחב באינטרנט מאפשר מגוון רחב של חוויות מדומות, החל מחוויות מסוג יומני רשת וכו'. הגולש יכול ליצור לעצמו קהילה מדומה על ידי כך שייכנס לחדרי שיחוח (Chat), דבר המעניק אשליה שהוא יוצר תקשורת משמעותית עם בני אדם. יאנג טוענת כי מרגע שהרגשות, הדחפים והחוויות הלא מודעים עולים אל המודע, קשה יותר לגולש להדחיקם שוב. הגולשים עלולים להתחיל לפתח תלות בהיבטים הללו, וההבחנה בין דמיון למציאות עלולים להיטשטש.

על פי הגישה הפסיכולוגית, התניה קלאסית חשובה ביצירת התנהגות ובשימורה. עוררות גופנית עשויה לעבור התניה לסמלים חיצוניים, כגון ראיית המחשב, הדלקתו או ההמתנה להטענת המידע. הגולש עלול לפתח תלות פסיכולוגית בתחושות כגון התרגשות, גירוי, הנאה, תקווה והפתעה, הנגרמות מהמחשב. התניה אופרנטית (Operant conditioning) היא דרך נוספת שיכולה להסביר הופעת ההתמכרות ושימורה. במצבים של התמכרות, חומר מסוים או פעילות מסוימת נותנים לאדם חיזוקים בעלי השפעה מיוחלת על הרגשות ועל ההתנהגות. מספר גורמים יכולים לעודד גלישה באינטרנט, כמו הצורך להשיג מידע או הרצון לשמור על קשר עם בני אדם. כאשר גלישת היתר באינטרנט גורמת לבעיות, הגולש יחפש הקלה דווקא באמצעות האינטרנט. מלבד זאת, פיתוח תלות בפעילויות, כגון בדיקת קבלת דואר אלקטרוני (דוא"ל), יכולה להיות מותאמת לסולם צרכים פנימי. כמו במכונת מזל, הצרכן יקבל חיזוק רגשי שקשור למספר הפעמים שבהן הוא בדק את תיבת הדוא"ל שלו ואז הוא יבדוק את הדוא"ל מספר רב של פעמים. לבסוף, גורמים תרבותיים, כגון הרצון להיות חברה מתקדמת מבחינה טכנולוגית או הצורך בגלישה בעבודה, יכולים לעודד צריכה מזיקה.

סוגיה נוספת היא הפרעת קשב וריכוז (ADHD, ‏Attention Deficit /Hyperactivity Disorder) שייתכן שהיא הסיבה להתמכרות לגלישה. מתוך 535 תלמידים בבית ספר יסודי 0.9% ו-14% מילאו אחר מדדים של התמכרות ודאית ואפשרית, בהתאמה, ונמצא מתאם גבוה בין התמכרות לבין הנטייה להפרעת קשב וריכוז. ייתכן שבשל הקושי הקוגניטיבי בהפרעת קשב וריכוז מטופלים אלו נוטים לדבוק במשימות הנותנות סיפוק מיידי, כגון האינטרנט. ייתכן גם שהגלישה היא פיצוי לקשייהם החברתיים והקיומיים.

קליניקה

לפני יותר מעשר שנים, ככל הנראה מתוך הלצה המכוונת כלפי חבריו למקצוע, כינה הפסיכיאטר האמריקאי איוואן גולדברג את הגלישה המופרזת באינטרנט כהפרעת התמכרות לאינטרנט (Internet addiction disorder). כיום הפכה ההלצה למציאות שכיחה ומכאיבה, ומיליוני גולשים באינטרנט, חלק מהם מסכנים את עבודתם, את בריאותם וכו'.

הפרעות שכיחות בקרב המכורים כוללות דיכאון, חרדה חברתית, הפרעת שליטה בדחפים, הפרעת אישיות (כסיבה או כתוצאה) ותלות אחרת. כאמור מקודם, הפרעת קשב וריכוז נמצאת במתאם גבוה להתמכרות.

אבחנה

ההתייחסות במונח Internet Addiction היא לגלישה כפייתית באינטרנט ולמצב רוח רגזני בתקופות של אי גלישה. ייתכן שמדובר בהפרעה של שליטה בדחפים, החולקת מאפיינים משותפים עם תלות בסמים. קיים כאן עיסוק יתר בנושא, שינוי במצב הרוח, סבילות (Tolerance), גמילה, מצוקה נפשית והפרעה בתפקוד. אין חולק על כך שבני אדם רבים מפתחים תלות מזיקה באינטרנט והפרעות נפשיות.

מחקרי העתיד יצטרכו לחדד את הרעיון של תלות באינטרנט, ולבחון את הדמיון והשוני בין הפרעה זו לבין הפרעות בשליטה על דחפים ועל התמכרויות. יש לבדוק האם בקרב מתבגרים השפעת האינטרנט מזיקה יותר, בשל הרגישות הרבה והיעדר הוויסות האופייניים לצעירים. המחקר הקיים לוקה במגבלות רבות, כגון מגבלה בשל הטיה אפשרית עקב העובדה שחלק מהסקרים נעשה דווקא בקרב גולשים, או שבשל היעדר האחידות באבחון. גם שיטת הדיווח העצמי בעייתית, מאחר שהנבדקים עשויים לענות על השאלות בצורה מוטה כדי להציג את עצמם בצורה מסוימת או ייתכן שלא יבינו שאלות מסוימות.

טיפול

הספרות לגבי הטיפול בהתמכרות לאינטרנט היא מזערית. ההפרעה עשויה להגיב לתרופות וגם לטיפול שיחתי פרטני או קבוצתי. טיפול בשיחות עשוי לעזור בהבנת הסיבה להתמכרות, בשיפור היחסים עם בני המשפחה ובשיפור הכישורים החברתיים שאולי הביאו את המכור להתמכרות דמה (Virtual). ניתן לטפל בתרופות אם קיימת הפרעה במצב הרוח, כגון דיכאון או אם המטופל לוקה גם בהפרעה טורדנית כפייתית. נוסף על כך, מומלץ לרשום תרופות כטיפול בתסמיני החרדה והדיכאון. עדיין לא ברור אם התרופות יעזרו בהתמכרות לאינטרנט שאינה מלווה בתסמיני חרדה ודיכאון. ניתן לתת תרופות, כגון החוסמים למיניהם, ומניסיוננו אף שילוב עם תרופה, כגון Naltrexone (שנמצאה יעילה בטיפול בהתמכרות לסמים וגם בגנבת, הימור כפייתי והתמכרות לקניות).

מומלץ לפתח כלים מחקריים שיספקו מידע על השכיחות של ההפרעה ולבדוק את יעילות הטיפול בתרופות והטיפול הפסיכולוגי בהפרעה זו. מומלץ גם שרופאים ובעלי מקצועות בריאות הנפש יהיו ערים לתופעה מתרחבת זו ולתפקיד שהם צריכים למלא במקרים של גלישת יתר באינטרנט. התייחסות מצד גורמי בריאות הנפש להשפעות השליליות של האינטרנט עשויה למנוע משברים נפשיים בקרב מקצת הגולשים. מומלצת ערנות לעובדה שאנשים רבים נמנעים מלפנות לטיפול, מתוך חשש שהמטפל לא יתייחס ברצינות לטענותיהם. כמו כן, מומלץ שמרפאות בריאות הנפש, יועצים במוסדות חינוך וארגוני עובדים יקיימו סדנאות להגברת המודעות של תלמידים וצוותות עובדים להשלכות של הגלישה באינטרנט. יש לעדכן מנהלים בנוגע להשפעה אפשרית של האינטרנט על העובדים, בנוגע למרכזי עזרה הנגישים לעובד המדגים סימני מצוקה הקשורה לאינטרנט ובנוגע לחלופות לפיטורי עובד עקב בעיה זו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>