קול חוצב להבות אש – משא הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א

קול חוצב להבות אש

משא הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א

במעמד האדיר נגד פגעי הטכנולוגיה לקבלת עול מלכות שמים לנו ולדורותינו

כ"ו שבט תשע"ג עיה"ק ירושלים ת"ו

התאספנו כאן יחדיו, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. (ישעיה מא, ו) דבר שנעשה ברבים גורם שכל אחד יוכל להתחזק, און זיך מיט כאפן. הלא את חומר האיסור הרי יודע כל אחד כמה חמור הוא, וכבר כמה וכמה פעמים שדברנו על חומר האיסור שבזה, חומר האיסור הרי ידוע לכל אחד, וכפי שכבר שמענו מקודם. הרי זה דבר שהוא מכלה מנפש ועד בשר, ומשחית עד היסוד, שה' ישמרנו. וכפי שכבר הזכרנו פעם וכך אמרו כל גדולי הדור שמימות בריאת העולם ועד היום עוד לא היו נסיונות כאלו, שהם נסיונות הקשים והגדולים שבדורינו.

כל נסיון תלוי לפי מקומו ולפי ערכו. נסעתי פעם עם חתנו של הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (הרה"ג ר' צבי הירש דיסקינד שליט"א) שהוא ומשפחתו התגוררו באמעריקא לפני שנים רבות ועמדו על משמר היהדות בחירוף נפש, והחזיקו עצמם ביהדותם. ואמר לי כי הנסיונות באמעריקא היו קשים הרבה יותר מהנסיונות שעברו על ראש יהודי רוסלאנד. מכיון שברוסלאנד לחמה הממשלה נגד היהדות, ולכן, טבעו של אדם שכאשר לוחמים עמו, הוא נלחם חזרה. כאשר מכריחים אותך לעשות דבר איסור, הנך נלחם ומחרף נפשך. אולם, באמעריקא אף אחד לא נלחם עמך, רק כך היו פני הדברים, אם תעבוד בשבת תתפרנס, ואם לאו לא תוכל להתפרנס. והיה מוטל על כל אחד ללחום בינו לבין עצמו. ולכן היה מה שהיה.

הנסיונות המצויים לדאבון הלב בדורינו, הרי זה דומה למה שאמרנו, שאדם צריך ללחום עם עצמו. כיון שהיצה"ר נכנס אליו עם כלים מכלים שונים, שבכל יום נבראים מהם כלים חדשים ושונים, רחמנא ליצלן, עד שיש מצב שאומרים שכלי זה עדיין כשר הוא, ולא אליו מתכוונים, וכך לאט לאט מן ההיתר יסיתנו אל האיסור. וכמו שאחז"ל (שבת קה, ב) שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך. עד שאומר לו לעשות את כל הדברים הללו. וזה הנסיון של דורינו, שאף אחד אינו נלחם עמך, ואתה צריך ללחום עם עצמך.

ועיקר הקושי בנסיונות אלו הוא, שאין האדם בא לקרות תגר חלילה בפעולות אלו, ואין רצונו חלילה להסתכל דברים אסורים. אלא כוונותיו טובות, שרוצה לבדוק ולברר ענין מסויים, ואין לו חלילה כל כוונה רעה. ובפרט כשמדובר בענין של פרנסה, שכל גישתו לזה אינו כלל באופן של מלחמה, אלא אדרבה, זהו דבר היתר אצלו לגמרי, ואינו צריך להילחם כלל עם עצמו. ומזה נגרם חלילה שמן ההיתר יסיתנו אל האיסור, רחמנא ליצלן, מה שנופלים ע"י כך. ואין מדברים כאן ממה שעלולים ליפול, אלא שרבים נפלו לדיוטא התחתונה הגרועה ביותר, שמימות בריאת העולם ועד היום הזה עוד לא היו נסיונות כאלו.

למעשה, התאספנו יחד בכח הרבים, שכח הרבים הוא כח גדול מאד, והרי איתא בחז"ל שעשרת ימי תשובה ניתנו ליחיד, ומקבלים תשובתו של כל יחיד. אבל בכל השנה כולה, הרי כח הרבים גדול לשוב על הדברים הנוראים ביותר ועל הגזירות הקשות ביותר ועל העבירות הגרועות ביותר ח"ו, שכשרבים שבים בתשובה ומתעוררים יחד, בכח זה יכולים לקרוע את הגזירות הקשות ביותר. יהודים התאספו יחד כדי להתחזק נגד גזירה קשה ומרה זו ולהתמודד עם הנסיונות הקשים שלא היו מימות בריאת העולם.

התאספנו כולנו כדי להתחזק, וכעת בכחו של כל אחד לשוב, אף מי שכבר נכשל בכלים אסורים אלו, או מי שכבר נפל רח"ל, הרי בכח הרבים ניתן להתחזק, וכל אחד יכול להתעורר מכך ולהשליך את הכלים האסורים. ובדרך אגב, אספר מה שסיפר לי אותו אברך בעצמו, שכאשר דיברתי פעם בחומר איסור האינטרנט והנסיונות הכרוכים בו, חזר אותו אברך לביתו ונטל את המחשב אשר חובר בו האינטרנט ויחד עם בני משפחתו תפס את הכלים והשליכם ושבר אותם לשברי שברים. ודאי זהו דבר גדול שמתעוררים מזה.

ויש לדעת כי בכח הרבים יש כח לכל אחד שיוכל לשוב. ולכן מי שאין לו שייכות עם כל הכלים הללו, ודאי טוב שיקבל על עצמו שלא יהא לו כל קשר עמהם לעולם ועד, הוא וכל זרעו אחריו עד סוף כל הדורות.

ומי אשר הוכרח לזה – וכדי לדעת מהי משמעות הדבר שהוא 'מוכרח' לזה על כל אחד בנפרד לפנות אל הרבנים והועד שהוקם לשם כך לדעת אם הוא אכן נכנס בגדר זה, שהרי כל אחד יכול לומר שהוא 'מוכרח', אין זה מושג פשוט לומר 'מוכרחני' [איך מוז] – ורק כשניכר ממש ממש הצורך בזה, הרי גם בזה הוא צריך להיות בגדרים וסייגים וסייגי סייגים, וכפי שיורו לו. וגם זה יש לדעת כי כל מה שמתירים במקרה יוצא דופן, הרי זה ממש בשעת הדחק שבדחק שבדחק, ולא שההיתר הוא דבר פשוט וחלק, אלא שהוא רק בשעת הדחק גדול ביותר.

וכמובן שכל זה רק לפי דעת הרבנים והועד שהועמדו לשם כך, שהם אשר יחליטו אם מותר לו להזדקק להיתר או אסור לו הדבר בכל זאת. וגם אם התירו לו, רק לפי כמה שהתירו לו, ולפי ההנחיות שינתנו לו למימוש הדברים בפועל.

וזה ברור, כי מי שאין לו כל קשר עם זה עד היום, ח"ו, לא יהא לו כל קשר בזה גם מהיום והלאה הוא וצאצאיו עד סוף כל הדורות. ומי אשר מוכרח לזה, הרי מה שניתן לו ההיתר, הוא רק בשעת הדחק שבדחק, וברגע שכבר לא יזדקק לזה, שישליכנו לגמרי – וכפי שאנו מברכים את כל הציבור שיעזור השי"ת שיהא לכולם שפע פרנסה גדולה ועשירות גדולה, ולא יזדקקו כלל לכל הכלים הללו, ויוכלו להשליכם מבתינו, לשברם ולנתצם לשברי שברים ולשרפם כליל. ולא נצטרך אליהם כלל וכלל. וכל ההיתר אינו היתר כלל, והוא רק שעת הדחק שבדחוקים.

ואי' באוהחה"ק בפר' אחרי וכפי שכבר הזכיר הרה"ג ר' משה (ברוורמן), וענין זה הוזכר באוהחה"ק גם בחומש דברים שכאשר יהודי עומד איתן אין ביכלתו של היצר לעמוד נגדו, ואלו דבריו בפר' שופטים (דברים יט, יא) עה"פ וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל. שפרשה זו רומזת על מה שאמרו חז"ל (מכות יב) שלשה טעיות עתיד שרו של אדום לטעות לעתיד לבא, ואחד מהם הוא שערי מקלט קולטות ההורג בשוגג והוא מזיד, וידוע כי שרו של אדום הוא ס"מ הוא שטן הוא יצר הרע ועליו העיד הכתוב כאן, ואמר כי יהיה איש שונא כי אין שונא לאדם כיצרו הרע והוא מקור השנאה, לרעהו כי הוא מראה ריעות לכל כי לטובתם מיעצם – והיינו שאין היצה"ר בא לאדם ואומר לו, אכן הדבר הוא דבר איסור, אלא שתוכל להקל בזה. הרי אינו בא בדרך זו כלל, אלא בא אל האדם ומראה לו כי לטובתו הוא מייעצו, וכי טובה היא בשבילך [ס'גאר א טובה פאר דיר] לתורה ויראת שמים שלך ולפרנסתך, וכי כל כוונתו לטובה – והוא שונא לו ומבקש רעתו בדרך אהבה וריעות, וארב שאורב לו להחטיאו – והיינו שכל כוונתו היא להחטיאו.

כי יש לך לדעת שעבירה ראשונה שעושה האדם אינו עושה אלא כשגגה ובזה מוצא שער הצר ליכנס לנפש, גם מקדים להאדם כאומרו לפתח חטאת רובץ קודם בא המנגדו באדם, גם מסביר לו פנים על מעשה הרע – והיינו שלמרות שכל הרבנים שזהו דבר רע ומר [ס'איז ביטער] – ויאמר לרע טוב. ואין לך אורב גדול מזה, ובזה מתגבר עליו, והוא אומרו וקם עליו. מה שאין כן קודם לכן – היינו קודם שילך האדם אחר שרירות לבו ויצרו הרע, כי מתחילה זה כמו שגגה שכוונתו לטובה, ורוצה רק לראות דברים טובים – שהיה כחוט השערה הלך בתוך האדם ועל ידי החטא יתגבר ויקום עליו. ואומר והכהו נפש כאן העיר שהוא מדבר על ס"מ, ולזה אמר והכהו נפש פירוש שחובל בנפשו כי על ידי החטא תמות הנפש.

ומדברי קדשו למדים, כי היצר הרע מפתה כל אחד באמרו כי זה הדבר טוב הוא, וזהו הנסיון הגדול שבדורינו. מתחילת דרכו של המחשב, כשנוצר ויצא לאויר העולם, לא היה בו אינטרנט וכן כל הדברים האסורים, וכך כל אחד שהכניסו לביתו לא הרגיש שיש בזה איזה עוול. וכך התרגלו לזה, ואח"כ הכניס בזה היצה"ר את האינטרנט, ורח"ל מה שהוא המיט עלינו, אין לנו להרחיב בכל מה שייך להיכשל מכל הדברים הללו.

והנה כל מי ששוקע ונופל בזה הרי הוא נהיה חבר לכל משחיתי עולם, שהרי אף מי שנכשל פעם בעבירה, אומר הרבינו יונה (מס' אבות פרק א משנה ז) על דברי המשנה ואל תתחבר לרשע שהוא עונש גודל שאין כמותו, כי החטא החמור אם פשע בו עשה עבירה אחת – כי מי שעובר עבירה אחת הרי חטא רק באחת, אבל זה (המתחבר לרשע) בכל העבירות שעושה הרשע יש לו חלק בהם, ונמצא עושה חטאים רבים גדולים ועצומים. ואם ידיו אסורים ולא נהנה מהם, שכן כתוב אוי לרשע ואוי לשכנו, כי הוא חוטא. שכן מפורש באבות דר' נתן (פ"ל, ג), כל המדבק לרשעים אע"פ שאינו עושה כמעשיהם נוטל פורענות כיוצא בהם.

ההידבקות לכלי זה – האינטרנט – בו נעשים רח"ל כל מיני איסורים שבעולם, הרי בזה שהוא מחובר לו, יש לו חלק בהם ומתחבר לכל הרשעים וכל העבירות שישנם בעולם.

כבר דיברנו רבות על ענין העינים שאמרו חז"ל שהעינים הם הפתח הגדול ביותר להגיע לכל העבירות, וכפי שכבר חזרנו רבות משמו של הרה"ק רבי יצחק ראדווילער זיע"א כי השי"ת נתן לנו התורה כדי שנוכל ללחום עם היצה"ר, והאדם סגור מכל הצדדים כדי שלא יוכל היצה"ר לגשת אל הנשמה, אולם העינים הם הפתח אל הנשמה, ובאם העינים רואים דברים שאינם טובים זהו הדבר הגרוע ביותר. שהרי כתיב איה הקדשה היא בעינים, הקדשה הכוונה להכנה, שאדם הרוצה להכין עצמו ידע שכל ההכנה תלויה בעינים, אם רוצה להכין עצמו לטוב יקדש עיניו לטוב בתורה ועבודה, זהו הכנה לקדושה. ולהיפך, גם כן אומרים איה הקדשה היא בעינים, שבאמצעות העינים יוכל להכניס את היצה"ר ולהביא את עצמו לדברים הגרועים ביותר.

יעזור השי"ת שבזכות הרבים שנתכנסו יחד ורוצים להתחזק ולהתגבר יתן לנו השי"ת כוחות שנוכל להתחזק ונוכל לעמוד איתן שלא להיכשל בכל הכלים מכלים שונים, ורק מי שנזקק לזה, שייקבע על פי התקנות שמתקנים, שגם זהו באופן של שעת הדחק שבדחק, שיציית לכל מה שיורו לו. יעזור השי"ת שבזכות הרבים יהיה בכחו של כל אחד לקיים זאת, שהרי זכות הרבים יש לה כח. שאם אדם רוצה לשוב בתשובה, וקשה לו כי הוא כבר קשור לזה, ונפל ברשתו, וקשה לו לשוב, הרי כבר אמרו חז"ל כי בכח הרבים יכולים תמיד לשוב בכל השנה כולה, ובפרט בעמדנו בשבוע האחרון של שובבי"ם, שכבר מובא מהרה"ק ר' אהרן מזיטאמיר ועוד ספרים שמעלת ימי השובבי"ם גדולה מעשרת ימי תשובה, ובכחם לכפר על עבירות שאין יום הכיפורים מכפר, ובעשרת ימי תשובה אין יכולים להגיע למעלת התשובה השלימה בזה, הרי בימים אלו ניתן לשוב עליהם. ובפרט כשרבים מתחזקים יחד ומתאספים בצוותא, יתן השי"ת כח להתחזק.

נאר מיר בעטן, מ'וויל חס ושלום קיינער זאל נישט ארויס פאלן פון אונז, אלע זאלן זיך האלטן ווייטער צוזאמען, אלע זאלן קענען זיין ווייטער פון אונזער קהילה, פון אונזער חבורה, וואס דער עלטער עלטער זיידע (כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי מנחם נחום זיע"א) האט אויפגעשטעלט, וואס דער זיידע (כ"ק מרן אדמו"ר מהר"י זיע"א) און דער טאטע (מרן אדמו"ר זיע"א) האבן אויפגעשטעלט, זיך ווייטער האלטן. אבער דאס בעטן מיר, אז מיר ווילן אז ח"ו קיינער זאל נישט ארויספאלן. אבער טאמער חס ושלום חס ושלום אז א מענטש וויל זאגן אז ער וויל נישט מקבל זיין, ער וויל נישט אן נעמען די אלע תקנות, די אלע זאכן. זאגן מיר, מיט א ווייטאג – מיר ווילן נישט ח"ו קיינער זאל נישט ארויספאלן, נאר מיר האבן נישט קיין עצה, זאגן מיר מיט א ווייטאג – ער האט נישט קיין שום שייכות צו אונזער חבורה, צו אונזער קהילה, צו זכות אבותינו. ער האט נישט קיין שייכות, ער איז אפ געריסן אינגאנצן פון דא, ער האט נישט קיין שייכות. ביי תקיעת שופר וועט מען איהם נישט מוציא זיין. איינער וואס וויל נישט מקבל זיין די אלע תקנות האט נישט קיין שום אחיזה ביי אונז, גאר נישט, נישט ביי אונז, נישט ביי אונזערע עלטערן, ער איז אפגעריסן אינגאנצן פון אונזער קהילה וואס דער עלטער עלטער זיידע האט אויפגעשטעלט, ער איז אפ געריסן אינגאנצן.

[אין אנו רוצים חלילה שאף אחד לא יהא נפלט מאתנו, שכולם יחזיקו עצמם הלאה באחדות, ומי יתן שכולם יוכלו להיות נמינים על בני קהילתנו ולחבורתינו אשר הקים אותה כ"ק אבי זקני (מרן אדמו"ר הרה"ק רבי מנחם נחום זיע"א) וכ"ק אאזמו"ר (מרן אדמו"ר מהר"י) ז"ל וכ"ק אאמו"ר ז"ל, וימשיכו לחסות בצילה. אבל זאת בקשתינו, כי הגם שרצונינו שאף אחד לא יהא נפלט חלילה מתוכינו. אבל חס ושלום חס ושלום אם יהיה אחד שלא יאבה לקבל עליו ולעשות ככל דברי התקנות. אנו אומרים בכאב רב - אין אנו רוצים חלילה שאף אחד ייפלט מאתנו, אלא שמחוסר ברירה אנו אומרים בצער רב - אין לו כל שייכות אל חבורתינו, ולקהילתינו, ולזכות אבותינו. אין לו כל שייכות אתנו, הוא נעקר ומנותק לגמרי מהמקום הזה, ללא כל שייכות. ובתקיעת שופר לא נוציאו ידי חובתו. מי אשר אינו רוצה לקבל את התקנות אין לו כל אחיזה אצלינו, מאומה ממש, לא אצלינו, ולא אצל אבותינו, הוא קרוע ומנותק לגמרי מקהילתינו אשר הקים אותה כ"ק אא"ז, ונתלש ונעקר לגמרי].

(בבכיה:) אבער חס ושלום, מיר זאגן דאס מיט א ווייטאג, מיר ווילן נישט ח"ו, קיינער זאל ח"ו נישט ווערן אפגעטשעפעט. מיר זאגן דאס נישט מיט קיין… מיר ווילן יעדער איינער זאל זיך טאקע שטארקן, דאס איז אונזער גאנצע מטרה וואס מ'איז געקומען זיך צוזאמנעמען, איז נישט ח"ו צו מרחיק זיין איינעם. אונזער גאנצע מטרה איז צו מקרב זיין און צו מייחד זיין יעדן איינעם. און טאקע אלע זאלן זיך אונטער נעמען לו ולזרעו אחריו עד סוף כל הדורות.

אמנם ח"ו – אומרים אנו זאת בכאב רב – אין רצונינו על שום אחד מעמנו שיופרד וינתק, כל תכליתינו הוא שיתחזקו וזהו הלא מטרת הכינוס זה עתה לא בכדי להרחיק ח"ו כי אם לקרב ולייחד כל אחד ואחד וכולם יקבלו על עצמם לו ולזרעו אחריו עד סוף כל הדורות.

וכמו שאמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. זוהי כל המטרה שלשמה התאספנו כולנו כדי לצוות כל אחד לבניו ולביתו אחריו. ובזה ישפיע השי"ת על כולם כל ההשפעות טובות, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.

וברש"י עה"פ עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצוותי חקותי ותורותי (בראשית כו, ה) משמרתי הכוונה למשמרת, ופירש רש"י בזה שהן גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה כגון שניות לעריות ושבות לשבת. ובפרט בנסיון זה שעוד לא היה מבריאת העולם עד היום, שהרי אין מי שנלחם עמך, ואדרבה היצה"ר בא אליך ומשכנע אותך כמה טוב הדבר. כמה אנשים פיתה אותם היצה"ר כי הוא דבר טוב ודיבר על לבם כי יעשו בזה דברים שבקדושה ותועלת לתורה, ולאחר מכן נפלו רח"ל ברשתו ובתים שלמים נחרבו בגינו. וזהו עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי – משמרת למשמרת, ומדובר במשמרת לעריות, ובפרט בדברים אלו יש לעשות משמרת למשמרת למשמרת, שלא נגיע לזה ח"ו.

יעזור השי"ת שאכן נוכל כולנו להתחזק בזה, כולם כאיש אחד בלב אחד להתחזק ולקבל על עצמינו כראוי, שלא יהא לנו כל קשר עם כל הדברים הללו, עם הכלים מכלים שונים, איני יודע שמותם, מידי יום יש כלים חדשים ושמות חדשים. יעזור ה' שנתנזר מהם כליל, ומי שנזקק לזה הוא רק על פי החלטת הועד שידונו בענינו אם מותר לו או לא, וכל ההיתרים אינם דבר חלק, אלא הוא דחק שבדחק שבדחק שניתן לו.

יעזור השי"ת שנוכל להתחזק, קיינער זאל נישט ארויס פאלן פון אונזער חבורה, מיר מיינען נישט ח"ו צו מרחיק זיין איינעם, נאר מיר זאגן מיט א ווייטאג, טאמער איינער וויל דאס נישט מקבל זיין, ער וויל נישט פאלגן וואס מ'הייסט איהם, ווערט ער אפ געריסן פון אונזער חבורה, אפגעריסן פון די קהילה וואס דער עלטער עלטער זיידע האט מייסד געווען דא אין ארץ ישראל, ער ווערט אפגעריסן אינגאנצן, מ'איז איהם נישט מוציא מיט תקיעת שופר, ער האט נישט קיין שום שייכות נישט. מ'בעט איהם ער זאל אוועק גיין פון אונזערע בתי מדרשים, און פון אלע פלעצער, ער זאל נישט אריין קומען ביי אונז אין בית מדרש, און נישט האבן קיין שום שייכות נישט, מיר ווילן נישט ח"ו אז מ'זאל זיין א חבר לאיש רשע, אזוי ווי דער רבינו יונה זאגט, אז טאמער מ'איז א חבר לאיש רשע, ווערט מען נתפס מיט זיינע חטאים, מיר ווילן דאס נישט. איז בעטן מיר איהם, מיט א ווייטאג, ער זאל אוועק גיין אינגאנצן פון אונז, ער זאל נישט האבן קיין שייכות מיט אונז, ער זאל נישט האבן קיין שום שייכות מיט אונזערע אלע בתי מדרשים, נישט אריין טרעטן ביי אונז.

[איננו חפצים ששום אחד לא יהא נפלט מחבורתינו, אין כוונתינו להרחיק מישהו חלילה, אלא שאנו אומרים בכאב, שאם אחד אינו רוצה לקבל על עצמו, ואינו רוצה לציית למה שמורים לו, הרי הוא נעקר מחבורתינו ומקהילתינו שנתייסדה פה בארץ ישראל ע"י כ"ק אבי אבי זקני, והוא נעקר ומנותק לגמרי. אין מוציאים אותו בתקיעת שופר, ואין לו כל שייכות. ואנו מבקשים ממנו שיסתלק מבתי מדרשנו, ומכל המקומות, שלא יכנס כלל לבית מדרשנו, ולא יהא לו עמנו כל קשר. אין אנו רוצים ח"ו להיות חבר לאיש רשע, וכדברי הרבינו יונה, שכאשר מתחבר לאיש רשע הוא נתפס על חטאיו, ואין אנו רוצים זאת. על כן אנו מבקשים ממנו בכאב, שיסור וילך ויסתלק מאתנו לגמרי, ושלא יהא לו כל קשר ושייכות עמנו, ולא יהא לו כל קשר ושייכות עם בתי מדרשנו, שלא תהיה לו דריסת רגל אצלינו].

אבער מיר זאגן דאס נאר מיט א ווייטאג, מיר בעטן אלעמען, מיר בעטן דעם רבוש"ע מיר ווילן נישט ח"ו אז קיינער זאל נישט אוועק פאלן פון דעם, אלע זאלן זיך האלטן צוזאמען און אלע זאלן מקבל זיין ריכטיג, ובזכות זה השי"ת יעזור וישפיע לכולם כל מיני ברכות, וכמו שהבטיח הקב"ה לאברהם (בראשית כו, ה-ו) והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי, ונזכה לכל השפעות טובות בני חיי ומזוני רוויחי.

און מיר בעטן יעדער איינער זאל ממלא זיין דעם טופס, אפילו ער נישט גארנישט פון די אלע זאכן. יעדער איד זאל ממלא זיין דעם טופס און איבער גיבן די רבנים און די עסקנים פון דעם וועד, יעדער איינער, נישט קיין חילוק, יהיה מי שיהיה, מן הגדול ועד הקטן, שכולם ימלאו הטופס.

והשי"ת יעזור שבזכות זה שמתאספים ברבים ומתחזקים בעבודת ה', וכדאי' בחז"ל שגם אם קהילה וכנישתא חדא יתערון בתשובה בכוחו להביא משיח צדקינו, ויהא רעוא שבזכות הכינוס לדבר טוב ושבים בתשובה שנזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.

* * * * *

[אחר קבלת עומ"ש:] השי"ת יעזור שבזכות ההתחזקות יתברכו כל הקהל בכל מיני ישועות וכל מיני רפואות, שלכל חולי ישראל תהיה רפואה שלימה וכל הבריאים יתמידו בבריאותם, בני חיי ומזוני, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, שפע פרנסה גדול לכל הכלל, ולכל כלל ישראל, וכל השפעות טובות אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>