השואה הוורודה

השואה הוורודה 1השואה הוורודה 2

 

השואה הוורודה

"פברואר 1942. מחנה ריכוז בירקנאו. המחנה לובש ציפיה ודריכות, כולו עוטה חגיגיות וטקסיות. אדולף שטורמכר הגנרל בצבא הגרמני, אמור לבא היום לביקור בבית החרושת לייצור דם, סבון יהודי, עינויים והשפלה. הוא מגיע לבדיקה תקופתית במכונת ההשמדה הלאומית לראות אם פועלת כנדרש, החיילים מצחצחים את נשקם ונעמדים בטורים מסודרים למופת, כיאה לסדר הגרמני. הוא מגיע וסוקר את משמר הכבוד. הוד מעלתו מביט לכל חיל עמוק בעיניים, לבדוק אם האכזריות החייתית נמצאת שם במינון הדרוש. לאחר כבוד הוא נכנם בעצמו לחדרי העינויים ולאולמות המות הציבורי – תאי הגזים. הוא ופמליתו מחייכים ומתמוגגים מהנאה, לראות את עינויי היהודים מקרוב ולחוות בניסויים המפלצתיים שנערכו בהם, כאילו היו חיות מעבדה. גם על המאפיה לא פסח, לא כדי לטעום בייגל לארוחת הבוקר, אלא לדאוג שאש התנורים בקרמיטוריום תבער במלא עוזה הן, אפשר להגביר במעט את מעלות החום כדי להגיע לתפוקה מקסימלית באפיית יהודים למוות. הזמן שעובר לעולם לא ישוב והיהודים האלה לא נגמרים…"

תיאור קצר זה אינו אפי׳ טיפה אחת, מאוקינום הזוועות שהתחוללו שם באירופה בשנות השואה האיומה. עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. בימים ההם כאשר הגיהנם איוה לו את הארץ למושב לו, והשטן הוא מלאך המות החליט לרדת ולהתגלם בדמות אנוש. וכנראה שכאשר בני אדם נהפכים למלאכי חבלה הם עושים את זה טוב יותר. ואז היטלר, מנגלה, איכמן ושות׳ ימ״ש, הפעילו את מכונת ההשמדה של העם היהודי בדם ואש ותמרות עשן. אך דעו לכם קוראים יקרים היתה זו רק התחלה.

היתה זו שואה נוראה. שואה של"צדיק ורע לו". שואה שכילתה שליש מהעם היהודי וצאצאיהם עד סוף כל הדורות. אך מאז שהסתיימה שואה זו פרצה לה שואה חדשה גרועה מקודמתה. שואה שקטה ושלוה, ורודה "ידידותית" וססגונית (והיא לא קשורה בדווקא למדינה הציונית!).

זה כבר שנות דור שקיימת סביבינו שואה רוחנית של "רשע וטוב לו". הגשמיות והחומריות המתפתחת, השכלולים הטכנולוגים, הדמוקרטיה והמתירנות, מכשירי האלקטרוניקה והתקשורת ורובם המוחלט של אנשי העולם המתפתים אחריהם, יצרו מצב של איבוד ערכים מוחלט, המחריב את כל ערכי האנושות, המוסר, היהדות, והתורה. המרקיב ומכלה מבפנים כל חלקה טובה.

ואם מלפנים ירידת הדורות היתה נמשכת דור – 50/30 שנה. היום הירידה היא בכל שנה מחדש. ובפרט בשנים האחרונות שהשטן מיזער את עצמו למימדים מקרוסקופים, ולבוש בלבוש מסך צבעוני וידידותי ביותר לכל משתמש. פלפונים נגנים, אייפודים, מחשבי כף יד, די וי די וכל המכשור האנטלגנטי והחכם של שנות האלפיים.

אמונים אנו לכלל ש"גדול המחטיאו יותר מן ההורגו" וא״כ השואה הארוכה והמתמשכת הזו חמורה יותר, מכמה וכמה סיבות.

אם בשואה ההיא נהרגו ונשרפו הגופות, בשואה זו עולות בלהבות נשמות. ב"שואה השחורה" כל מי שמת על קידוש ה', הגם שהשכינה הק׳ כואבת את כאב גופו ואומרת "קלני מראשי קלני מזרועי", אך לאחר מות קדושים זכה והתעלה במעלות קדושים וטהורים. מיתתו כפרתו ויושב בצל הקדושה תחת כנפי השכינה,בהיכלם של מקדשי השם והרוגי מלכות אשר אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם.

אך ב"שואה הורודה" של ימינו, מאות אלפי בניו היקרים של בורא כל עולמים ובני השכינה הקדושה, נאבדים לנצח ונכרתים לגמרי מעץ החיים. בטומאת הכפירה הנוראה שירדה לעולם, ג׳ עבירות החמורות, ובמינות ופריצות והפקרות איומה, השוררת בראש כל חוצות.

בשואה הקודמת ידע כ״א לזהות את האויב, לפחד ולנוס על נפשו. כל ילד יהודי ידע איך נראה חייל הוורמאכאט או קלגס נאצי, עם צלב קרס על דש בגדו וסמל גולגולת מות חקוק בכובעו וכך ניסו וגם הצליחו לברוח, להשתמט, להעלם ולהתחמק. האויב היה ברור ומזוהה. אך כהיום האויב לבוש בגדי אוהב. הכל נראה מחייך, מעניין, מסקרן, קורץ ומפתה.

השטן המתגלם בכל מכשיריו שהכשירו אותו לבא בקהל, ברזולוציה של 500.000 צבעים מחייך אליך דרכם בכל פה. ומחבק אותך בחיבוק עז, תוך כדי שהוא מושך אותך לגלישה במגלשת השאול, של רשעים בחייהם קרויים מתים.

ובשואה זו נופלים רבבות ללא יריה אחת. הכל בקליק של כפתור או מסך מגע. גולשים היישר לשאול תחתית תוך כדי שתית קפה בדממת אלחוט, באוירה שלוה וממוזגת.

אלפים נלכדים ברשת אלחוטית החודרת אל הפרט, דרך אנטנה מובנת אל המחשב הנייד או הנייח. ללא הבדל דת, גזע, צבע ומין. מחובשי כיפות סרוגות צבעוניות – מזרוחניק׳ם, עד חובשי סרוגות לבנות- ירמולק׳ם. מלובשי פראק מחברי חיבורים, עד לובשי סירטוק משבע מאות שבעים. חסידי סטמאר מתנגדי הציונות, ועד קנאי סקרקי ירושלים. כולם, כולם עלולים להילכד בגדרי התיל הדוקרניים האלו דבליו דבליו דבליו. נקודה.

וכמו שניבא כבר דניאל על אחרית הימים "וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ, לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ:"

בשואה הקודמת האם בכתה על בניה שנהרגו, נקרעו ונתלשו מזרועותיה באכזריות נאצית אל עבר המשרפות. אך גזירה על המת שישתכח מהלב. ובפרט שבמותם על קדה״ש הם נהיו לצדיקים שבמיתתם קרויים חיים. אך בשואה זו האמא בוכה על בנה שבגופו עדיין חי, אך נשמתו כרותה מעוה״ב. נפשו הזדהמה והסתאבה בחטאים, שכלו ודעתו סוממו בסם המות של השטן. ולפעמים האמא לא בוכה, כי היא בעצמה כזו. פעמים שהיא במו ידיה העבירה את בניה במולך של פינוקי העולם הזה ובתבערת אש היצר הרע. היא בעצמה רכשה לילד את כל המכשירים שסינוורו את עיניו לנצח, שזיהמו את נשמתו לדור דורים.

ובתוך שואה זו עדיין אנחנו – בני הישיבות והאברכים – מסתובבים חיים. כמו ה"מוזלמנים" ניצולי השואה, שעדיין שורדים ונושמים. כמה מאות אלפים, בודדים בתוך האנושות כולה החיה על פני כדור הארץ השקוע וטבוע בזוהמת ביב החומריות. אנו היחידים ששוחים בתוך המים העכורים הללו כשהראש בחוץ, נגד הזרם. מנסים בכל כוחינו לא לטבוע או להיסחף עם כולם בשטף מדרון המודרניות. הבודדים שלא שותים ביחד עם כל העולם (!) ממי המדמנה המזוהמת הזו, בדמיון שאלו מי מעינות גן עדן עלי אדמות.

[ודרך אגב, הצבע הוורוד הזה הוא רק הצבע השטחי והראשוני של חיי הדמיון. אבל הוא מחליף צבעים במהירות האור אל עבר החושך, עד שלבסוף תמיד הוא הופך לשחור משחור. בגידות וגירושין, מכינים ואלימות, אלכוהול וממים, רצח והתאבדות. הוא השטן, הוא יצה״ר, הוא מלאך המות. (ב״ב טז.)

אשרינו אנו החרדים שהצבע השטחי והראשוני שלנו הוא שחור מלכתחילה. (כמו הצבע של אותיות ספר התורה, הפסולים בכל צבע אחר.) כדי לבלוע, לטשטש ולהתגבר, על כל הצבעים הממגוניים האחרים המאיימים עלינו. ולכן כולם שונאים ומקנאים בנו.

אנחנו הצבע החזק ביותר, אך גם האציל ביותר. איכות חיינו, הסיפוק והאושר הרוחני, חיי המשפחה, הערכים והחינוך, צבועים בצבעים היפים ביותר. אל תראוני שאני שחרחורת... איך שלא יהיה עדיף לבוש שחור מנשמה שחורה].

חייבים אנו להעריך את עצמינו מאוד. בשואה אין הרבה ניצולים. ואם בשואה הקודמת אמרו גדולי הדור, שכל מי שניצל היו עליו שני מלאכים, שנשלחו משמים לשומרו באופן אישי. כ״ש וק״ו בשואה זו שכ״א שעדיין לומד מתפלל, מתאמץ, נופל וקם, ומשתדל לשחות מעל גלי היצר הרע העכורים, יש עליו שמירה נוראה של הקב״ה בכבודו ובעצמו. וכדאי׳ בגמ׳ "ואילולי הקב״ה עוזרו אין יכול לו".

איזה הערכה עצומה יש אצל כ״א מאתנו לאותו יהודי, שבסוף יום העבודה במחנות העינויים באשוויץ, עלה על דרגשו והוציא דף גמרא מקומט והקריא מתוכו, לכמה מחבריו צילי האדם המהלכים סביבו, באותם ימי חושך ואפילה.

אך לא פחות הערכה והערצה חשתי בליבי, כאשר יום אחד נסעתי בקרונות חברת "אגר" העמוסי אדם ודחוסים ביהודים, עד אפס מקום. האוטובוס מרצדס חדיש 2005, המיזוג פועל במלא עוזו. אך באוטובוס המשוכלל היה חסר שכלול אחד. הצניעות לא היתה שם. קרונות "השואה הורודה" במיטבה. הפריצות והגסות המערבית ניבטה מכל פינה. רעב רוחני, נשמות מיוסרות שאינן מרגישות ביסוריהן. ובתוך קופסת סרדינים וסרדינות ענקית זו ניצב לידי בחור ישיבה בודד כשמשקפיו בידו. כן! לא ע״ג עיניו אלא ביד!

הנוף האנושי שמשתקף אל מול עיניו טרף, לא מאושר. הוא ודאי לא ירגיש מאושר אם יראה את הנוף הזה בחדות ברורה. בחור נוסף יושב כשגמ׳ כיס בידו ומסתיר בספרו את הנוף האנושי, תוך כדי לימוד. התרגשתי לראות כאלה שאיכפת להם, שעיניהם יקרות להם, אשרי חלקם.

ולסיום. כמה צריכים אנו לכל הפחות להיזהר, לא להיות כאותו מפקד נאצי הנהנה לראות יהודי גוסס.

הרי כל הקניונים, מרכזי העיר והתחנות המרכזיות הם ממש משרפות, קרימטוריום בגירסה מודרנית לשריפת נשמות טהורות בפריצות הקימת בהם.

וכשאחד מאתנו נכנס ח״ו למקום זה ונהנה ח״ו לראות את הטועים האלו בחטאם, בלבושם, וברשעם ה׳ ירחם חודרת בו תוך כדי כך ג״כ נאציות, הנהנית לראות יהודי גוסס.

לו היו נפקחות לו עיניים רוחניות, היה רואה את נשמתם של יהודים אלו מתענה וכואבת, גוססת ומתאבלת, בוכה ומורידה נחלי דמע על צלם אלוקים זה של בנו או בתו של ממ״ה הקב״ה, התועה ומחלל את קדושתו! האם יתכן שאחד מאתנו יהנה ממה שה׳ כואב, מדבר ששכינת עוזינו בוכה עליו?

יהודים בשואה מסרו נפשם למיתה, בכדי לא לבזות ספרי תורה ולא יכלו לראות כבלע את הקודש כאשר הגרמנים לקחו ס״ת, גזרום, קלאום, והפכום לתופים, תיקים, מנעלים וסנדלים. וכיצד הנך מסוגל להביט ולראות בשיויון נפש בנשמת אדם או אשה מישראל, שנשמתו משולה לס״ת וכדאי׳ אדם מישראל שמת דומה לס״ת שנשרף. ורשעים אלו הקרויים בחייהם מתים, נשמתם המשולה לס״ת נמצאת עדיין בתופת השריפה ואתה מתכופף, מגיש לפיך סגריה או מקטרת ומדליק ונהנה מאש זו? אינך כזה רשע ואל תעשה את עצמך כזה!

בספר איוב סדר הדברים הוא כך: הקושיות על צדיק ורע לו, הקושיות על רשע וטוב לו ולאחר מכן הקב״ה בכבודו ובעצמו, מתגלה מן הסערה ומברר את הדברים.

יה״ר שכבר יתגלה גם אלינו הקב״ה מתוך כל הסתרי פניו ויגאלנו גאולת עולם בקרוב בימינו.

בהערצה לשורדים "השרידים אשר ה' קורא"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>