הסוויטש

הסוויטש

הגמרא במסכת ברכות מספרת על פותר חלומות אחד שציער את רבא ומן השמים סובבו שהמלכות הענישה אותו, ודנו אותו למיתה משונה וכך עשו לו כופפו בכח רב שני עצי דקל שהיו נטועים בשורה אחת עד שהגיעו זה לזה – ואז חיברו יד ורגל של הנדון לעץ אחד הכפוף – ואת היד ורגל השניים חיברו לעץ השני הכפוף – ואז… שיחררו את התפיסה מהעצים – ואז החלו העצים לשסוע את גופו של הנדון תוך כדי מאבק מזעזע באיתני הטבע, בלתי ניתן לתיאור…
ובכן… המחזה יכול להמחיש לאדם את הכלל הידוע שאי אפשר לפסוח על שני הסעיפים, פשוט לא קיים באדם מנגנון הנותן לו לחיות בתוך שתי עולמות סותרים.
ואולי זהו גם ההסבר בדבריו הנוקבים של אליהו הנביא בהר הכרמל, עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו ואם הבעל הוא האלוקים לכו אחריו.

והמפרשים הקשו וכי כיצד יתכן שאליהו מוציא מפיו לכו אחר הבעל…

אכן למתבונן במנגנון קבלת ההחלטות של הנפש – יבחין שהבסיס להחלטות הנעשות בין טוב לרע הוא "כח" בחירה, שנתן הבורא יתברך בלב האדם, שיש לו כמין "הגה" אשר ברצותו מסובבו לצד ימין וברצותו מסובבו לצד שמאל… ואף שהוא חותך לצד שמאל הוא הוא מוביל את העגלה במקרה הטוב לדרך ללא מוצא או לדרך המסתיימת בריסוק בתהום, אבל בינתיים עד שיתקע שם, העגלה נוסעת כרגיל ממש.

אבל כל זה דווקא אם בוחר או רק בטוב או רק ברע, אבל מי שבוחר בשני הדרכים ביחד, כאן אין העגלה נוסעת כלל, אלא מקרטעת בין הון להון עד שגלגליה שומטים ונוסעיה אבריהם מתפרקים, ואף הסחרחורת הפוקדת אותם אינה סחרחורת נורמטיבית. והטירוף הוא נחלתה, יכולת התושיה וכח ההחלטה יוצא מכלל שליטה… וההגה מעצמו עושה כבתוך שלו… כי כח הבחירה נוטרל…

או אז פונה אליהם אליהו, עד מתי?! הנכם נעים כשיכור, עד מתי הנכם מפקירים את הגה ההחלטה, עד מתי הנכם מנטרלים את כח הבחירה?! למה לא תבינו שאין אפשרות בטבע האדם לבחור בשניהם כאחד, הלא תדעו שהבחירה הוא או בטוב – אם ה' האלוקים… או ברע… אם הבעל הוא האלוהים… חזרו לבחירה הטבעית. ואז יחזור אליכם הכח הנורמטיבי של הבחירה.

ואז, ודווקא אז, תוכלו לקבל החלטה.

ובקיצור: קודם כל צריך להחזיר לאדם את כח הבחירה ואחר כך – תהיה לו את האפשרות לבחור.

ובכן, אדם שמתכנן לנווט את ספינת חייו בדרך לא דרך – מבלתי לאחוז בהגה של כח הבחירה ולקפץ באחת בדרך התורה עם הצצה אל מקסמי ההבל שבאינטרנט ובסרטים הרי פשוט וברור – שהוא שומט מתחת יד שליטתו את הכח החשוב ביותר שניתן לאדם והוא כח הבחירה…

והנה גם הנה הוא נקרע לאט לאט בין שני עולמות, ארונות החשמל שלו מקצרים שוב ושוב, הלב החם שוב אינו חם כלל ועיקר – אותיות הגמרא מקפצות ממנו מידי פעם אל עבר חלום התהיה, העינים הבוהות המזגזגות כעין זכוכית המושתלת אינם יודעות מנוחה, בהנאה מן הלימוד, התענוג מן החיים הרוחניים, כבר ממנו והלאה – גם ההצצה לעולם הבוהו אינה משביעה כלל ועיקר, המנוחה והשלוה הפוקדת בקביעות את מי שנהנה באמת – הפעם לא הגיעה, החלל הריק והשממון מדקדקים ומדכדכים, גם המצפון אינו שקט ומפזם על ידי בת קול שמפוצצת ומהדהדת, הפתון לכל האכזבות, הוא להציץ עוד פעם בהיכל הבוהו ושוב חוזר חלילה… ההופעה בהיכל בית המדרש משגעת את הנפש השסועה, והסיפור של אותו אדם הנקשר לשני עצים מתחיל להיות מוחשי…

שוכב לו אותו מאן דהוא על מטתו בוהה, ודומה, והנה הוא מעפיל אל הר הכרמל מטפס ומטפס, מתגבר על אבני נגף וקוי מכשול, סוף לכל, הוא מגיע לפסגתו וכאן מתגלה אליו סודו של אליהו. עד מתי, עד מתי, עד מתי תאבד את כח הבחירה שלך.

אם ה' הוא האלוקים עשה סוויטש והכנס לבית המדרש.

ואם הבעל הוא האלוהים, וגיבורי הסרט הנאלחים הם תענוגי הנצח שלך, לך, לך אחריהם עד עולם.

אבל, חזור נא – אל כח הבחירה שלך ותחליט.

עשה נא בני יקירי סוויטש אל חיי הבחירה.

ה' הוא האלוקים.

ה' הוא האלוקים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>