לי זה לא יזיק?!

אני זוכר את עצמי ברוב תקופות חיי והמירוץ אחרי ה"קריירה" – טוען בדיוק את אותם טענות של המחלישים, בתואנות של "דרכי נועם", ו"אל תיכנסו לנו לוריד" ובעיקר, "זה לא כזה נורא כמו שעושים את זה, אנחנו לא סוטים, כאן זה לא אירן".

 עד שנפל לי האסימון שעצם המקום הזה, של לטעון הטענות הללו, זו ההוכחה הברורה שבעל כורחי אני נמנה על אחד מקרבנות האינטרנט, שמוציא כל ריח טוב של הסתכלות רוחנית נכונה.

 על אלו שטוענים שאינטרנט פתוח אינו מזיק להם, יש לי לטעון 2 טיעונים מרכזיים. הראשון, האם כוחו גדול מתנא ואמורא, עליהם מלא וגדוש בתלמוד ובמדרשים, על הניסיון שתקף אותם, גם ממקום מושבותם כתנאים ושרפים. ואם הם כך, מה נאמר אנן. טרם מצאתי שהאינטרנט כוחו כה גדול, שהוא מעלה את הגולש בו לדרגה גבוהה יותר מתנא, עד שהוא חסין כל כך, שבכוחו לבטל את התפילה היומית הקבועה "ואל תביאני לידי ניסיון", ואדרבא, הגולש דרגתו כה גבוהה, שיכול הוא להכניס עצמו ואת ב"ב לניסיון תמידי ולעמוד בו. הרי הדברים מגוחכים ומופרכים לחלוטין, למי שעין טובה לו בדברי חז"ל מהתנ"ך עד לספרי הצדיקים בדורות האחרונים מכל העדות והחוגים.

 הטיעון השני, אשר קל להביא ציטוט מאחד מגדולי הדור, אשר יטען בפנינו את הטענה: כמה הסתכלת על השמש שהיא כבר איננה מזיקה לך. כמה אנו צריכים להגדיש את הסאה בנפילה בתוך המכשול, כדי שנוכל להגיד ש"לנו זה כבר לא מזיק". טענה כזו רק מוכיחה עד כמה עמוק הטוען נפל, עד שכביכול זה "כבר אינו מזיק לו".

 כל זה אני כותב ממבט של "קרבן אינטרנט", ולא ממקום של מוכיח בשער. לקח לי שנים להבין את ההרס העמוק של האינטרנט הפתוח, דווקא בגלל ההגנה הטפשית שלבשתי, בדמות הטענות הכביכול ליברליות.

 לחיות היום עם אינטרנט… (-לא חסום), זה פשע בעיניי, לא פחות מלבשל גדי בחלב אימו, ואולי ההשוואה הנכונה יותר, לשחוט גדי ואמו ביום אחד, וד"ל.

 אני מצדיע להוגי הקמפיין הכי מבריק שראיתי בחיים (-'חבר', בית שמש), ומקווה שיצליחו בתוכנית, שנראית בנויה לתפארת מכל ההיבטים, ואולי, אולי זה יביא לנו את הגאולה המיוחלת.

(מכתיבת אחד מגדולי העוסקים בתחום הפרסום)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>