הרב המכשיר

הרב המכשיר

"אני לא מאמין למה שאני שומע", אומר אבנר לאלכסנדר, "אני חושב שאני הוזה". "מההה? מה קרה? מדובר במוצר כשר לחלוטין, המוכר אמר לי בפירוש שזה מוכשר ואין לי מה לחשוש", מצטדק שוב אלכסנדר. …"אבל אלכסנדר, עליך בחיים לא האמנתי! שאתה תיפול ככה בפח? גם אתה הלכת שולל אחרי השכנועים של המוכר הזה… אתה יודע לאן אתה יכול להגיע?"

זהו, כבר נמאס לו לאלכסנדר לקנות כל פעם בשר שלא ערב לפיו, הפעם הוא החליט, ויהי מה, אני הולך לקנות בשר שאני יהיה מרוצה, שהטעם הטוב שלו יישאר בפה זמן רב. בהחלטה נחושה זו נכנס אלכסנדר לחנות 'מרכז הבשר', שם בטוח הוא ימצא את מבוקשו. "שלום", מקבל את פניו בחיוך בחורצ'יק חברמן עם 'כיפת הירדן כל שהיא' על ראשו, "מה אפשר לעזור לך, אחי?" "אני מעוניין לקנות בשר טוב וטרי שגם הילדים יהיו מרוצים וגם כמובן… שיהיה כשר". "תשמע טוב", עונה לו המוכר בידידות, "כל הבשרים שאני מוכר כאן, מה שאתה רואה, הם בשרים כשרים. זה אתה לא צריך לדאוג". "כן אני יודע", אומר לו אלכסנדר, "אני לא חושד בך חס ושלום. אבל את טעמו של הבשר הרגיל אני מכיר… כבר קניתי הרבה בשר בחיי, אבל הפעם החלטתי שאני צריך לטעום משהו שיהיה ערב לחיך, וגם כמובן שיהיה כשר". "אהה… עכשיו דברת אחרת", אומר המוכר החביב, "אם אתה רוצה בשר בקר טוב באמת, קח את הבשר הזה", והוא שולף מלמטה חתיכה רחבה של בשר. "זה בשר כמו שאומרים: 'המילה האחרונה', זה טרי טרי, יש בזה הרבה שומן, זה מאושר ומומלץ ע"י התג הירוק וההסתדרות הרופאים הוטרינרים בישראל, זה באישור משרד הבריאות, ובתנאי ייצור נאותים ע"פ מערכת שאושרה ע"י שירות המזון הבינלאומי"… אלכסנדר לא כ"כ מבין את כל המילים האלו, אבל הוא קוטע את דבריו בהתלהבות, אוהו… זה בדיוק מה שאני מחפש, תגיד לי— "זה בלי שום תוספות, ללא מונוסדיום גלוטומט, או חומרים משמרים וצבעי מאכל מלאכותיים", ו… ממשיך המוכר להלל ולשבח, "בקיצור זה הבשר שהמבינים לוקחים". "אתה יודע זה נשמע לי מקסים, זה בדיוק מה שאני מחפש, פעם ראשונה בחיי שאני נתקל במישהו שמבין מה אני צריך באמת, כל האישורים האלו, וזה… זה נראה לי מדהים שהכל משתלב בבשר אחד. רק תגיד לי, ומה בנוגע לחותמת כשרות?" "קודם כל יש לי כאן בשר מאד דומה לזה עם חותמת כשרות מעולה. וחוצמזה, אני אישית בדקתי אותו, הוא מוכשר", אומר המוכר בהבעת פנים רצינית תוך כדי שהוא מיטיב את כיפתו על הראש, "אין לו שום בעיית כשרות כל שהיא, אתה יכול לסמוך עלי, אני אישית עשיתי את 'בדיקת הסכין', אני ראיתי שהשחיטה נעשתה כדת וכדין, ואני בדקתי את הריאה וצומת הגידין וכל מה שצריך, וחוץ מזה, כדאי לך לנסות"… "תשמע, אבל בכל זאת אתה יודע א"א לקנות בלי הכשר". "תגיד לי, מה אתה לא מאמין לי? סמוך עלי, אני אומר לך, שאת הבשר הכשר שכל פעם אתה קונה הרבה פחות בדקו מזה, וכל החותמת הזו לא שווה כלום, זה בשר אמנם בלי חותמת, אבל אם אתה שואל אותי, לדעתי, הבשר הזה הרבה יותר כשר מהרבה בשרים עם כשרויות מהודרות, וחוץ מזה, בשקט אני יכול להגיד לך שהרבה אברכים עוד יותר חרדים ממך קנו בשר כזה"… "טוב, אני שומע", אומר אלכסנדר תוך כדי שהוא נוטל את חתיכת הבשר לידיו, "כמה זה עולה לקילו?" " 52 ₪ לק"ג בלבד, לא תמצא כזה מחיר על שום בשר אמיתי, הבשרים הכשרים שאתה מכיר מתחילים רק ב 65 ₪ לק"ג, ואין בכלל מה להשוות ביניהם". "טוב", השתכנע אלכסנדר, והוציא את הכרטיס אשראי מהכיס, "תביא לי בבקשה 3 ק"ג מזה, ואם אתה יכול לעשות לי בשני תשלומים אשמח מאד". "אין בעיה", אומר המוכר, תוך שהוא שוקל ואורז לו מהבשר המיוחד. אלכסנדר יוצא מהחנות שמח וטוב לב כשהבשר בידיו, ומרעיף עליו ברכות, תודה רבה לך, כל טוב, אני מאד מודה לך על האכפתיות שלך…

מאז, הדבר חזר על עצמו כבר מספר פעמים, אלכסנדר אימץ לעצמו את הבשר הטעים כחלק מפירמידת המזון השבועית שלו. יום אחד בהיר, ביציאתו מהחנות, פגש אלכסנדר את אבנר. אבנר הוא חבר נעורים וידיד אמיתי של אלכסנדר. "מה קורה? מה חדש?" מחליפים השניים ביניהם כמה מילים. "אתה יודע אבנר ידידי, לאחרונה קניתי כבר מספר פעמים כאן בחנות בשר מיוחד במינו, שווה לך לנסות אותו". "מה אתה אומר", מתעניין אבנר, "ואיזה כשרות יש לזה?" "תשמע מדובר בבשר כשר לחלוטין, אבל… בלי חותמת כשרות, אבל כמובן הוא מוכשר בלי פשרות". "מה זאת אומרת מוכשר, האם יש עליו חותמת?" "לא, אין עליו שום חותמת… אבל הוא מוכשר?!" "אני לא מאמין למה שאני שומע", אומר אבנר לאלכסנדר, "אני חושב שאני הוזה". "מההה? מה קרה? מדובר במוצר כשר לחלוטין, המוכר אמר לי בפירוש שזה מוכשר ואין לי מה לחשוש", מצטדק שוב אלכסנדר. …"אבל אלכסנדר, עליך בחיים לא האמנתי! שאתה תיפול ככה בפח? גם אתה הלכת שולל אחרי השכנועים של המוכר הזה… מה קרה לך? אתה יודע לאן אתה יכול להגיע?" "אהה… אבנר, נראה לי שאתה מגזים, אתה לא צודק!!! סך הכל מדובר פה בבשר ואל תעשה מזה עסק, וזה גם מוכשר. ואם אתה מדבר על הכשר, אני אומר לך שכל הכשרויות האלו למיניהם שאתה אוכל לא שווים כלום, והם עוד הרבה פחות כשרים מזה"…

7 שנים לאחר מכן… צועד אלכסנדר ברחוב, כשלפתע קולטות עיניו מחזה מצמרר, הוא רואה את בנו הבכור ירוחם, יושב במסעדת יוקרה וזולל להנאתו מנת בשר. אלכסנדר הרגיש שחרב עליו עולמו, ובזריזות נכנס לתוך המסעדה, כשהוא ניגש לבנו, ללא אומר ודברים דופק הוא על גבו של ירוחם, "י-ר-ו-ח-ם מה זה???" "אבא, מה קרה?!" "ירוחם, אני לא מאמין למה שאני שומע", אומר אלכסנדר לבנו יקירו, "אני חושב שאני הוזה". "מההה? מה קרה?" מִתמם ירוחם, "מדובר סך הכל בבשר, אני לא חושב שזה כל כך גרוע כמו שאתה עושה את זה, אבא". אלכסנדר פורץ בבכי. "ירוחם! אני לא מאמין שזה קורה לי! שאתה? שאתה בני יקירי תיפול ככה בפח? גם אתה הלכת שולל אחרי כל הפרסומות הללו… אתה יודע מה זה לקנות בשר ללא הכשר בכלל, מה קרה לך? אתה יודע שמסעדה זו משווקת גם בשר מפריסי פרסה?" "אהה… אבא היקר, נראה לי שאתה מגזים, בסך הכל מדובר פה בבשר ואל תעשה מזה עסק. אתה יודע שכבר שנים אנחנו אוכלים בשר בלי הכשר, נווו, אז מה זה משנה איזה בשר אני אוכל"…

(באדיבות גליון על חומותינו שע"י ק"ק סערט ויז'ניץ)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>