תגית: ימים

יש כאלו שהם "מסורתיים".

בשבועות שלפנינו הנקראים "ימי השובבים" קוראים אנו בתורה את תהליך בנייתו ויסודו של עם ישראל. על זיכוכו בכור הברזל במצרים, דרך העמדתו באמונה בד' ובמשה עבדו ע"י עשר המכות, ניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף. עד אשר קרבנו לפני הר סיני ונתן לנו את העדות והמשפטים. וגילה רצונו לשכון במשכן אשר בתוכינו נבנה לו, ובתוך ליבו של כל אחד ואחד, וכך נזכה ליעוד להיות לו "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

וכבר הורונו הקדמונים ז"ל, כי הקריאה מעוררת את הזמן, וכי מדי שנה כימים ההם בזמן הזה, כל יחיד וציבור בכוחם לתקן כל אשר עוותו ולצאת מכל זוהמת מצרים- ערוות הארץ, לבנות עצמנו מחדש לעבודת הבורא ובפרט בכל ענייני הקדושה, אשר היא יסוד בקומת הרוחניות של האדם וכך לשוב ולהתקרב אל השי"ת ולהיות ראויים לקבל תורתו, כעם ישראל בסיני אשר פסקה זוהמתן.

גם אלו שאין מקובל כ"כ בחוג, או העדה, או הישיבה שלהם לעשות עסק משבועות אלו- מכל מקום גם בתורתם נאמר פסגת היעוד של כאו"א מישראל- "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"

גם בתורתם נאמרה המצווה הכללית, אשר נאמרה בהקהל "קדושים תהיו כי קדוש אני" וגם הם קוראים פעמיים ביום בקריאת שמע "ולא תתורו… למען תזכרו והייתם קדושים".

טופס הברכות גם אצלם הוא "אשר קדשנו במצוותיו"

גם במסילת המשך לקרוא

"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו"

"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו"

"וטעם כי המצוה הזאת על כל התורה כולה והנכון, כי על כל התורה יאמר (לעיל ח, א) "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום", אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך (בפסוק א) ושבת עד ה' אלהיך (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות כן ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד המשך לקרוא