תגית: נורא

האינטרנט כורת ראשים של יהודים ללא רעש, מבלי להקיז ולהשפריץ דמם על הכתלים. והכל בשקט, באלגנטיות, באופן מקצועי ועקבי כמו ש"גוגל" [מנוע החיפוש במחשב] יודע לעשות.

האינטרנט כורת ראשים של יהודים ללא רעש, מבלי להקיז ולהשפריץ דמם על הכתלים. והכל בשקט, באלגנטיות, באופן מקצועי ועקבי כמו ש"גוגל" [מנוע החיפוש במחשב] יודע לעשות.

"איגרא דבי טמיא שתיקותא".(ברכות ו:)

עיקר קיבול השכר של באי בית האבלים היא השתיקה.

'וַיִּדֹּם אַהֲרֹן'. נדב ואביהוא בניו של אהרן הכהן מתים באמצע עבודת הקטורת – בתוך הקדש והשי"ת אומר בקרובי אקדש, וידם אהרן.

גם שלשת רעי איוב, באים לנחם את איוב אחרי אסונו הגדול במיתת עשרה בניו וצרעת השחין שיסרה אותו – ושבוע שלם ישבו ושתקו. "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד".

אבל זו לא שתיקה פסיבית, זו לא שתיקה של אפס מעש – כחולמנות אחינו הטועים בדקת הדומיה של צפירת יום השואה. זו שתיקה אקטיבית, שתיקה של התייחדות עם הנפטרים, יחד עם חשבון נפש אישי של לב יודע מרת נפשו, שתיקה של מחשבה שהיא מעבר למילים והכנה לתנחומים ולחיזוק שיבואו אח"כ. "אין וידם אלא תנחומין" (אבות דר"נ י"ד).

אין זה מן המשך לקרוא

בוץ נורא של חושך ונסינות אדירים של החומר וגלגליו הטכנולוגים. להוציא את הראש!

בס"ד

בגמ' בסנהדרין מובא שהיו כמה וכמה אמוראים שבתוך הצפיה הגדולה שהיתה להם לגאולה העתידה,הצטרפה משאלת לב אישית נוספת.

לעולא, רבה, ור' יוחנן, היתה משאלה שיחלו לעצמם בינם לבין קונם: "ייתי ולא אחמיניה".

כל האמוראים הנ"ל יחלו קיוו וציפו למשיח ש"ייתי" שיבא במהרה, בעגלא ובזמן קריב.

אך בד בבד, תוך כדי דיבור לבקשה והתקוה לזכות לקירוב הגאולה וביאת המשיח, הוסיפו ובקשו בחיל ורעדה בקשה אישית: "ולא אחמיניה" - רבש"ע זכינו שלא נזכה לראותו, שלא נראה את התהליך המר והמוזר, החשוך והתמהוני שילוה את ביאת משיח צדקינו, שלא יהיה בחייהון וביומיהון.

ואם משיח יצטרך לבא פתאום, קח אותנו מהעולם לפני כן רק שלא נהיה בדור עקבתא דמשיחא ואתחלתא דגאולה. [אתחלתא דגאולה מושג תלמודי בש"ס שלנו מגילה י"ז: ולא מושג ציוני לטועים בכך].

מסתמא הם צפו ברוח קדשם בדורינו דור יתום ובכל מה שנאמר בחז"ל על עקבתא דמשיחא.

על החוצפה והעזות שיסגו, על הבלבול וטשטוש המושגים. הכפירה והפריצות, הטומאה והזוהמה, המחלוקת והאמת שנעדרת, והשקר שישלוט ללא מיצרים.

דור שעליו כתב שלמה המלך במשלי: "דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ, דור מה ראו עיניו ועפעפיו ינשאו".

אך באותו עמוד יש אמורא יוצא דופן, ר' יוסף שיטה אחרת היתה לו.

גם הוא ציפה לגאולה והתפלל לבואה. שהרי מי שאינו מצפה הרי הוא כופר כנפסק ברמב"ם. וגם הוא צירף בקשה ומשאלת לב אישית תוך כדי דיבור לתקוות הגאולה, אך בקשה שונה משאר האמוראים. "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופתא דחמריה".

הוא ביקש שמשיח יבא כמה שיותר מהר ובימי, אך שאזכה לשבת בצל גללי חמורו. שמעתם? לא פחות.

ר' יוסף גם ראה ברוח קדשו את כל מה שאמרו חז"ל ומה שראו האמוראים הנ"ל על עקבתא דמשיחא והוא עוד מבטא זאת במילים חריפות ומוזרות ביותר – "בצל גללי החמור".

"חמור" – חמורו המשך לקרוא

השיחה המזעזעת מאת מרן ראש הישיבה שליט"א

דברי תורה צריכים חיזוק, אנחנו בשעה מאוד גורלית, קוראים לנו בני התורה להתחזק. אינני ח"ו עומד כמוכיח בשער, ודאי לא לבני תורה ת"ח מופלגים, אבל כשבוער שריפה זה לא זמן לחשבונות, כ"א צריך לחטוף מה שאפשר. הסכנות כיום הם עצומים והגזירות והאסונות לא נותנים להשאר אדיש. ידוע הרמב"ם בסוף תענית "בזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם, אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות". ע"כ. אם ח"ו רואים המשך לקרוא