תגית: נושעתי

התנתקתי ונושעתי

התנתקתי ונושעתי

"ערב טוב!" הוא פתח את הדלת, משתדל להשמיע את הקריאה בקול רם וצוהל, שיהיה בו כדי לפוגג את השקט העמוק, הכבד, העתיד לקדם את פניו. לא היה מענה, והוא התקדם פנימה, רק כדי לגלות את נוות ביתו על הכורסה בסלון, עיניה נעוצות במסך הקטן, והיא מרותקת אליו כל-כולה. "היי, חזרתי", הוא אמר בנימה עליזה, אבל הכאב בעיניים היה כה עצום, עד שכל שריד של מצב-רוח עליז לא נותר בו. מבלי לשאול דבר, הוא המשיך לעמוד שם, מחכה ולא-מחכה למידע שיגיע. אחרי כמה רגעים של שתיקה, אמרה בקול מרוסק: המשך לקרוא