תגית: תשעה באב

קינות 2016

קינות 2016

לומר בסוף סדר הקינות בתשעה באב

וכן כל יום לאחר תפילת שחרית

 

כתב: אברהם ויסבלום

אֱלִי צִיוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,

וְכִבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה, סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲתָרֶיהָ,

וְעַל הַשָּׂטָן אֲשֶׁר נִתְלַבֵּשׁ בְּמַסְוֵה מַכְשִׁירֶיהָ.

עֲלֵי המשך לקרוא

מגילת איכה מתורגמת לחורבן דורינו | הרה"ג רבי יודא כ"ץ שליט"א

דרשה מאת הרה"ג רבי יודא כ"ץ שליט"א

דומ"ץ ק"ק עדת ישראל מעלבארן אוסטרליה

 על אלה אני בוכיה

בשעה שאנו יושבים ומתאבלים מרה על שריפת בית אלוקינו בצום תשעה באב, ועל צער גלות השכינה החובקת אשפתות, הזמן גרמא לבכות נהי תמרורים על גלות השכינה בדורינו אנו, ולהתעורר בדמעות שליש על חורבן כרם בית ישראל על ידי תחבולות הנחש הקדמוני הדורך קשתו בכלים שונים ומשונים, וארסו מפעפע בקרב בחורי ישראל, כאשר שמענו שבשנה הזאת בלבד נפלו טרף לשיניו של"ה בחורים וגם בתולות שפרקו מעל צווארם עול תורה ומצוות על ידי פגעי האינטרנע'ט שלא קם כלי משחית כמותו מאז היו ישראל לעם.

וכאשר נביט ונתבונן בפסוקי מגילת איכה, נחזה פלאי פלאות, האיך כל הפסוקים האלה מתרחשים בימינו אלה, לא יאומן כי יסופר.

והכתוב אומר: המשך לקרוא

קינות תשע"ד | 2014

לומר בשלושת השבועות בכל יום

עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם (איכה א טז).

 כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי, נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי (איכה ב יא).

אֱלִי צִיוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,

וְכִבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה, סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲתָרֶיהָ,

וְעַל הַשָּׂטָן אֲשֶׁר נִתְלַבֵּשׁ בְּמַסְוֵה מַכְשִׁירֶיהָ.

עֲלֵי הַמַּמְאֶרֶת אֲשֶׁר נִתְפַּשְּׁטָה, בְּאַשְׁמַת רִשְׁעֵי אֲרוּרֶיהָ,

וְעַל יֹפִי עֵינַיִם אֲשֶׁר נִתְלַכְלֵךְ, בְּצַחַן טִנֹּפֶת צָרֶיהָ.

עֲלֵי חִלּוּל מַהוּת הַפְּנִימִית, בְּעֶצֶב וַאֲבֵלוּת שְׁחוֹרֶיהָ,

וְעַל יֹבֶשׁ לִחְלוּחַ הָרוּחָנִי, בִּקְרָבֶיהָ וְאֵיבָרֶיהָ.

עֲלֵי מִדּוֹת אֲשֶׁר הָשְׁחֲתוּ, אֵצֶל גוֹלְשֶׁיהָ מִדַּרְדְרֶיהָ,

וְעַל רְצִיחוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּתוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרֶיהָ.

עֲלֵי בָּתִּים אֲשֶׁר חָרְבוּ, קְרָעֶיהָ וּגְזָרֶיהָ,

וְעַל פַּרְנָסָה שְׁמֵנָה וְנוֹצֶצֶת, אֲשֶׁר גָּבְתָה מְחִירֶיהָ.

עֲלֵי טֹהַר אֲשֶׁר הָלַךְ, מִילָדֶיהָ וּבַחוּרֶיהָ,

וְעַל כֶּתֶם סְחִי וּמָאוֹס, עַל לְבוּשֵׁי צְחוֹרֶיהָ.

עֲלֵי הוֹרִים אֲשֶׁר לֹא טָרְחוּ, לַעֲמֹד עַל מִשְּׁמָרֶיהָ,

וְעַל יְלָלָה אֲשֶׁר עַתָּה מְיַלְּלִים, וּמְרִיטַת שְׁעָרֶיהָ.

עֲלֵי גָּרוֹן אֲשֶׁר נִחַר, צוֹעֲקֶיהָ וּמַזְהִירֶיהָ,

וְעַל כְּאֵב לֵב נּוֹרָא, מְנַבֵּא רָעוֹת, לִגְדוֹלֶיהָ וּמוֹרֶיהָ.

עֲלֵי חִזּוּק אֲשֶׁר יַחַד מִתְחַזְּקִים, רְפָא נָא שְׁבָרֶיהָ,

וְעַל תַּחַן יְצַוְחוּ לָךְ, קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ.

וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה! (מדרש איכה פרשה א)

נ.ב. כבר היה שנה שעברה, ולצערינו הרב זה עדיין רלוונטי.